לבדוק רעיון לעסק לפני שמשקיעים שקל: מחקר שוק, לקוחות מדומים ודף נחיתה — הכול עם AI תוך שבוע

יש לכם רעיון. אולי הוא מסתובב לכם בראש כבר חודשים: אפליקציה, שירות לעסקים קטנים, מוצר פיזי, קורס, חנות אונליין. ואולי אתם עומדים רגע לפני שאתם משלמים למעצב לוגו, פותחים עוסק מורשה ומזמינים מלאי.

עצרו. המדריך הזה מיועד בדיוק לרגע הזה.

הוא מיועד למי שרוצה לדעת, תוך שבוע ובעלות של כמה עשרות שקלים לכל היותר, אם יש מישהו בעולם שמוכן לשלם על הרעיון. לא “אם הרעיון טוב” — רעיונות טובים נכשלים כל יום. השאלה היא אם יש כאב אמיתי, אנשים אמיתיים, ומחיר שהם מוכנים לשלם.

עד לא מזמן, בדיקה כזאת הייתה עבודה של חודש לפחות: לקרוא דוחות שוק, לנסח שאלונים, לרדוף אחרי אנשים לראיונות, לבנות אתר. היום ChatGPT, Claude ו-Gemini מקצרים את רוב השלבים האלה מימים לשעות. הם לא יגידו לכם אם הרעיון יעבוד — אף אחד לא יכול — אבל הם יעזרו לכם לשאול את השאלות הנכונות, למצוא את המידע, ולבנות ניסוי קטן שנותן תשובה מהמציאות ולא מהדמיון.

נעבוד לפי שבוע: יום אחד לכל שלב. אפשר למתוח את זה לשבועיים אם אתם עובדים במשרה מלאה, אבל אל תמתחו יותר. רעיון שנבדק במשך שלושה חודשים הוא כבר לא בדיקה, הוא היסוס.

יום 1: להפוך את הרעיון להשערות שאפשר להפיל

הטעות הראשונה של רוב היזמים המתחילים היא להתחיל לחקור לפני שהם יודעים מה הם בודקים. “אני רוצה לפתוח סטודיו ליוגה לגברים מעל 50” זה רעיון. זה לא משהו שאפשר לבדוק. כדי לבדוק, צריך לפרק אותו להנחות — ולכל הנחה צריך להיות ברור מה יגרום לכם להגיד “טעיתי”.

פתחו שיחה חדשה בכלי שאתם אוהבים (Claude ו-ChatGPT שניהם טובים מאוד בשלב הזה) והדביקו:

אני שוקל לפתוח עסק: [תיאור של 2-3 משפטים על הרעיון, למי הוא מיועד ומה הוא פותר].

אני רוצה לבדוק את הרעיון הזה לפני שאני משקיע בו כסף. עזור לי לפרק אותו להנחות הבסיסיות שהוא נשען עליהן.

לכל הנחה תן לי:
1. ניסוח ההנחה במשפט אחד ("אנשים מקבוצה X סובלים מבעיה Y לפחות פעם בשבוע").
2. עד כמה הרעיון קורס אם ההנחה שגויה (קריטי / חשוב / נחמד לדעת).
3. איזו ראיה זולה ומהירה תאמת או תפיל את ההנחה תוך שבוע.

אל תשבח את הרעיון. תפקידך למצוא את הנקודות החלשות. אם משהו נראה לך תמים, תגיד את זה במפורש.

תקבלו בין 6 ל-10 הנחות. בחרו את שלוש הקריטיות ביותר. אלה מה שנבדוק במהלך השבוע. כל שאר ההנחות ממתינות — אם השלוש הראשונות נופלות, לא משנה מה קורה איתן.

טיפ שלא כותבים בכל מקום: שמרו את רשימת ההנחות במסמך נפרד, וכתבו לצד כל אחת מהן מה התשובה שתגרום לכם לוותר. כתבו את זה עכשיו, לפני שאספתם נתונים. אחרי שתשקיעו שבוע עבודה, המוח שלכם ימצא דרכים יצירתיות להסביר למה כל ראיה שלילית “לא באמת רלוונטית”. התחייבות מראש היא התרופה היחידה.

אם אתם משתמשים ב-Claude, שווה לפתוח Project ייעודי לרעיון ולהעלות אליו את מסמך ההנחות. ב-ChatGPT אפשר לעשות אותו דבר עם Projects, וב-Gemini עם Gem מותאם. ככה כל השיחות של השבוע ייהנו מאותו הקשר ולא תצטרכו להסביר את הרעיון מחדש כל פעם.

יום 2: מחקר שוק עם Deep Research, בלי לקרוא ארבעים דוחות

כאן נכנס לתמונה הכלי שהכי שינה את חיי היזמים בשנתיים האחרונות: מצב המחקר המעמיק. ב-ChatGPT הוא נקרא Deep Research, ב-Gemini גם כן Deep Research, וב-Claude הפיצ’ר נקרא Research. בשלושתם הרעיון דומה: אתם נותנים שאלה מורכבת, הכלי מריץ עשרות חיפושים ברשת, קורא את המקורות, ומחזיר לכם דוח מסודר עם הפניות — תהליך שלוקח בין כמה דקות לרבע שעה, לעומת יום עבודה אנושי.

ההבדל בין דוח מצוין לדוח חסר ערך נמצא בשאלה שאתם שואלים. “מחקר שוק על יוגה בישראל” יחזיר לכם ויקיפדיה משופרת. במקום זה, בנו את השאלה על ההנחות שלכם מיום 1:

ערוך מחקר מעמיק על השוק הבא. אני בודק רעיון לעסק ולא מחפש עידוד, אלא תמונה מדויקת ככל האפשר.

הרעיון: [תיאור קצר]
קהל היעד: [מי בדיוק, כולל גיל, מיקום, מאפיינים]
ההנחות שאני רוצה לבדוק:
1. [הנחה קריטית 1]
2. [הנחה קריטית 2]
3. [הנחה קריטית 3]

מה אני צריך לדעת:
- גודל הקהל בישראל: כמה אנשים עונים על ההגדרה, ומה המקור להערכה.
- מי כבר פותר את הבעיה הזאת היום (מתחרים ישירים, תחליפים, ו"לא לעשות כלום"). לכל מתחרה: מה הוא מציע, כמה הוא גובה, ומה הלקוחות מתלוננים עליו בביקורות.
- מגמות: האם הבעיה מתרחבת או מצטמצמת, ולמה.
- רגולציה או רישוי שעלולים להיות רלוונטיים בישראל.
- מה ניסו אחרים בתחום ונכשלו, ומה הסיבות שדווחו.

הפרד בבירור בין נתונים שמצאת במקור (וציין אותו) לבין הערכות שלך. אם אין נתון ישראלי, אמור זאת במפורש והצג נתון ממדינה דומה עם הסבר על ההתאמה.

ב-Gemini תקבלו לפני ההרצה תוכנית מחקר שאפשר לערוך — השתמשו בזה. מחקו כיוונים לא רלוונטיים והוסיפו את מה שחסר. ב-ChatGPT הכלי ישאל לפעמים שאלות הבהרה לפני שהוא מתחיל; ענו עליהן בפירוט, זה משפיע מאוד על התוצאה.

מה עושים עם הדוח: אל תקראו אותו כמו כתבה. קראו אותו עם רשימת ההנחות ביד, ולכל הנחה סמנו: מאושרת, מופרכת, או אין מספיק מידע. ואז עשו שני דברים שרוב האנשים מוותרים עליהם:

הראשון: פתחו לפחות שלושה מהמקורות שהדוח מצטט ובדקו שהם אומרים מה שהדוח טוען שהם אומרים. מודלים עדיין לפעמים “מעגלים” נתונים או מייחסים מסקנה למקור שלא ממש טען אותה. יש לנו מדריך שלם על זה ב-/guides, וזה בדיוק המקום להשתמש בו.

השני: הריצו את אותו הפרומפט בכלי שני. אם ChatGPT ו-Gemini מגיעים למסקנות דומות ממקורות שונים, זה סימן טוב. אם הם סותרים זה את זה בעניין גודל השוק, זה אומר שהנתון לא באמת ידוע — וזה ידע חשוב לא פחות.

יום 3: ראיונות לקוחות מדומים, ואיך לא להשתכנע מעצמכם

עכשיו החלק שנשמע קסום ובפועל דורש הכי הרבה משמעת: לדבר עם לקוחות שלא קיימים.

הרעיון פשוט. אתם מבקשים מהמודל לגלם דמות ספציפית מקהל היעד, ומראיינים אותה כמו שהייתם מראיינים אדם אמיתי. זה לא מחליף ראיונות אמיתיים — נגיע לזה — אבל זה עושה שלושה דברים חשובים: מאמן אותכם לשאול שאלות טובות, חושף התנגדויות שלא חשבתם עליהן, ומייצר לכם שפה — הביטויים שבהם אנשים מתארים את הבעיה, שתצטרכו אחר כך לדף הנחיתה.

הסוד הוא בבניית הדמות. דמות גנרית (“אמא עסוקה בת 40”) תיתן לכם תשובות גנריות. דמות עם פרטים, סתירות ומגבלות תקציב תיתן לכם תשובות שמרגישות אמיתיות. בקשו קודם מהמודל לבנות לכם ארבע דמויות שונות:

על בסיס המחקר שערכנו (מצורף / בפרויקט), בנה לי 4 דמויות של לקוחות פוטנציאליים ל-[הרעיון]. הדמויות צריכות להיות שונות זו מזו באופן משמעותי: לפחות אחת שהיא לקוח אידיאלי, אחת שספקנית מאוד, אחת שמשתמשת היום בפתרון מתחרה ומרוצה ממנו, ואחת שבכלל לא רואה בזה בעיה.

לכל דמות: שם, גיל, עיסוק, מצב משפחתי, הכנסה משוערת, איך היא מתמודדת היום עם הבעיה, מה היא כבר ניסתה, כמה זמן וכסף היא מוציאה על זה בחודש, ומה מעצבן אותה בפתרונות הקיימים. הוסף גם דבר אחד לא צפוי על כל דמות.

ואז מראיינים. פתחו שיחה חדשה לכל דמות (חשוב: שיחה נפרדת, כדי שהדמות לא “תזכור” מה אמרה דמות אחרת), והדביקו את תיאור הדמות עם ההוראה הבאה:

אתה [שם הדמות], ואלה הפרטים שלך: [הדבק תיאור]. אני יזם שבודק רעיון ומראיין אותך.

כללי המשחק:
- ענה רק כפי שהדמות הזאת באמת הייתה עונה, כולל תשובות קצרות, לא מעניינות או מתחמקות אם זה מתאים לה.
- אל תהיה מנומס מדי. אם רעיון לא מעניין אותך, תגיד את זה.
- אל תציע שיפורים לרעיון שלי אלא אם שאלתי.
- אם אני שואל שאלה מובילה (כזאת שמכוונת לתשובה מסוימת), ענה עליה כרגיל אבל הוסף בסוגריים: [שאלה מובילה].

מוכן? נתחיל.

ההוראה האחרונה, לסמן שאלות מובילות, היא הטריק הכי חשוב בסקשן הזה. רוב היזמים מראיינים לקוחות בשאלות כמו “היית משתמש באפליקציה שחוסכת לך שעה ביום?” — שעליהן כולם עונים “כן, בטח”. המודל יסמן לכם כל פעם שאתם נופלים לזה, ותוך ארבע שיחות תלמדו לשאול אחרת: “ספר לי על הפעם האחרונה שהתעסקת בזה. מה עשית? כמה זמן זה לקח? מה ניסית לפני זה?”

ואז הראיונות האמיתיים. ראיונות מדומים הם חימום. הם לא יגידו לכם שאף אחד לא מבין את הרעיון, כי המודל תמיד מבין. לכן אחרי שסיימתם עם ארבע הדמויות, בקשו מהמודל לחלץ מהשיחות מדריך ראיון של 8 שאלות פתוחות, ולכו לדבר עם 5 אנשים אמיתיים: מקבוצות פייסבוק ווואטסאפ רלוונטיות, מחברים של חברים, מאנשים שאתם פוגשים בגן. שיחה של 15 דקות בטלפון עם אדם אמיתי אחד שווה עשר שיחות עם דמויות. הפעולה של AI כאן היא להגיע לשיחות האלה מוכנים, ואחר כך — להדביק את הסיכומים ולבקש ממנו למצוא דפוסים חוזרים בין המרואיינים.

יום 4: תמחור — כמה זה שווה למישהו אחר, לא לכם

תמחור הוא המקום שבו אנשים הכי מרבים לרמות את עצמם. הנטייה הטבעית היא לחשב עלויות, להוסיף רווח ולקבל מחיר. אבל ללקוח לא מעניין כמה זה עלה לכם. מעניין אותו כמה זה שווה לו וכמה עולות האלטרנטיבות.

השתמשו בכל מה שאספתם: המחקר מיום 2 (מה מתחרים גובים), הראיונות מיום 3 (כמה זמן וכסף אנשים מוציאים היום). ואז:

עזור לי לבנות מודל תמחור ל-[הרעיון]. הנה מה שאני יודע:

מה הלקוח מוציא היום על הבעיה: [סכום / שעות בחודש, מהראיונות]
מה המתחרים גובים: [רשימה עם מחירים]
מה הלקוחות אמרו על המחירים הקיימים: [ציטוטים מהראיונות]
העלות שלי ללקוח (משוערת): [סכום]

תן לי:
1. שלוש רמות מחיר אפשריות (נמוך, אמצע, פרימיום) ולכל אחת: איזה סוג לקוח היא מושכת, מה הסיכון בה, ומה היא משדרת על המותג.
2. השוואה: כמה חודשי שימוש הלקוח צריך כדי שזה ישתלם לו יותר מהאלטרנטיבה הנוכחית שלו.
3. איזה מודל תמחור מתאים כאן: חד-פעמי, מנוי חודשי, לפי שימוש, או משולב — ולמה.
4. מה המחיר המינימלי שבו העסק שלי בכלל מתקיים, בהנחה של [X] לקוחות בחודש הראשון.

תמחר בשקלים ובהתאמה לשוק הישראלי. אם אתה חושב שהמחיר שאני נוטה אליו נמוך מדי (וזה קורה לרוב היזמים המתחילים), תגיד את זה.

טיפ שחוסך כאב: אל תבחרו עדיין מחיר אחד. בחרו שניים, כי מחר בדף הנחיתה נבדוק אותם זה מול זה. וזכרו שבישראל, כמעט כל מחיר שיזם מתחיל קובע הוא נמוך מדי. המודל ידע להגיד לכם את זה אם תבקשו ממנו במפורש, אבל הוא לא יעשה את זה מיוזמתו.

לחישוב נקודת האיזון ולתרחישים, פתחו גיליון. Gemini בתוך Google Sheets או ChatGPT עם קובץ יעשו את זה מהר, ויש לנו מדריך על עבודה עם גיליונות ב-/guides אם זה חדש לכם.

יום 5: דף נחיתה לניסוי, ומדידה שלא משקרת

עד עכשיו כל הראיות שלכם היו מדוברות. אנשים אומרים הרבה דברים. היום נבדוק מה הם עושים.

הרעיון: דף אינטרנט אחד שמתאר את המוצר כאילו הוא קיים, עם כפתור שמזמין לפעולה. הפעולה יכולה להיות השארת מייל לרשימת המתנה, לחיצה על “הזמנה מוקדמת” שמובילה לעמוד “תודה, נפתח בקרוב”, או אפילו תשלום סמלי שמוחזר. מה שמודדים הוא כמה מהאנשים שהגיעו לדף באמת לחצו.

בקשו מהמודל לכתוב את הטקסט, על בסיס השפה מהראיונות:

כתוב לי טקסט לדף נחיתה של [המוצר], שמטרתו לבדוק אם אנשים מספיק מתעניינים כדי להשאיר מייל.

קהל היעד: [תיאור]
הכאב המרכזי, במילים של הלקוחות מהראיונות: "[ציטוט 1]", "[ציטוט 2]"
מה המוצר עושה: [משפט אחד]
המחיר: [מחיר]

מבנה הדף:
- כותרת ראשית שמדברת על הבעיה בשפת הלקוח, לא על הפתרון.
- כותרת משנה שאומרת מה זה ולמי.
- 3 נקודות תועלת קצרות (לא פיצ'רים, תועלות).
- פסקה קצרה שעונה על ההתנגדות המרכזית שעלתה בראיונות: [ההתנגדות].
- כפתור עם טקסט ברור.
- שורת אמינות (בלי להמציא לקוחות או ביקורות שאין לי).

עברית טבעית, לא תרגומית, בלי סימני קריאה, בלי "מהפכני". תן לי שתי גרסאות של הכותרת הראשית כדי שאוכל לבדוק אותן.

שימו לב לשורה “בלי להמציא לקוחות או ביקורות”. המודל יכול להציע “מעל 500 לקוחות מרוצים” בלי למצמץ. זו לא רק שקר, זו גם עבירה על חוק הגנת הצרכן. אם אין לכם עדויות, כתבו את האמת: “אנחנו בונים את זה עכשיו. השאירו מייל ותהיו הראשונים לדעת.”

איך בונים את הדף בלי לדעת לבנות אתרים: יש שני נתיבים. הראשון: לבקש מ-Claude או מ-ChatGPT לכתוב את הדף כקוד HTML מלא ולפרסם אותו באחת מפלטפורמות האחסון החינמיות. המדריך על Vibe Coding ב-/guides מכסה בדיוק את זה. השני, קל יותר: כלי בניית אתרים כמו Wix, Carrd או Framer, שבהם מדביקים את הטקסט לתבנית קיימת. לניסוי של שבוע, הנתיב השני מספיק לגמרי. אל תשקיעו יותר משעתיים בעיצוב.

איך מביאים אנשים לדף: בלי תנועה, הדף לא מודד כלום. שלוש אפשרויות בסדר עולה של עלות: לפרסם בקבוצות רלוונטיות (בכבוד, עם שאלה אמיתית ולא ספאם), לשלוח ל-30 אנשים מקהל היעד שאתם מכירים, או להריץ קמפיין ממומן קטן בפייסבוק או בגוגל בתקציב של 100-200 שקל. בקשו מהמודל לכתוב לכם שלוש גרסאות של מודעה קצרה על בסיס טקסט הדף.

מה נחשב הצלחה? הגדירו את זה לפני שמפרסמים. כלל אצבע שעובד לרוב סוגי המוצרים: אם פחות מ-2% ממי שהגיע לדף השאירו מייל, יש בעיה בסיסית במסר או בקהל. בין 5% ל-10% זה סימן טוב מאוד. מעל זה, כנראה שהקהל שהבאתם מוטה לטובתכם (חברים ומשפחה). וזכרו: 50 מבקרים זה מדגם קטן מדי. תנו לדף לפחות 200 ביקורים לפני שאתם מסיקים משהו.

יום 6-7: תוכנית עסקית מינימלית והחלטת המשך

לא, לא צריך 40 עמודים. תוכנית עסקית של יזם בשלב הבדיקה היא עמוד אחד, שתפקידו לרכז את מה שלמדתם ולהצביע על ההחלטה.

הדביקו את כל מה שאספתם: ההנחות מיום 1 עם הסטטוס שלהן, הדוח מיום 2, סיכומי הראיונות, מודל התמחור, ותוצאות הדף. ואז:

לפני שבוע התחלתי לבדוק רעיון לעסק. הנה כל מה שאספתי: [הדבק או הפנה לקבצים בפרויקט].

כתוב לי תוכנית עסקית של עמוד אחד, בפורמט הבא:
- הבעיה, במשפט אחד ובשפת הלקוח.
- הפתרון, במשפט אחד.
- למי בדיוק (הקהל הצר ביותר שכדאי להתחיל ממנו).
- למה אנשים יעברו אלי מהאלטרנטיבה הנוכחית.
- מודל הכנסות ומחיר.
- מה יעלה להגיע ל-10 הלקוחות הראשונים (כסף וזמן).
- שלוש הסכנות הגדולות, ומה יגיד לי מוקדם שהן מתממשות.
- מה עדיין לא נבדק.

ואז, בנפרד: על בסיס הראיות שאספתי בלבד, מה ההמלצה שלך — להמשיך, לשנות כיוון, או לעצור? הצג טיעונים לכל אחת מהאפשרויות לפני שאתה ממליץ, וציין איזו ראיה הייתה משנה את ההמלצה.

בקשו את ההערכה משני כלים לפחות. Claude נוטה להיות זהיר ושקול, ChatGPT נוטה להיות אופטימי יותר, ו-Gemini באמצע — שלושת הזוויות ביחד נותנות תמונה טובה יותר מכל אחת לבד. אם שלושתם אומרים “לשנות כיוון” ואתם עדיין רוצים להמשיך, לפחות תדעו שאתם עושים את זה מתוך אמונה ולא מתוך ראיות. וגם זה לגיטימי, כל עוד זה במודע.

טעויות נפוצות

להשתמש ב-AI כדי לקבל אישור. אם אתם מתחילים שיחה ב“יש לי רעיון מדהים”, תקבלו הסכמה. המודלים נוטים להסכים, במיוחד כשהמשתמש נלהב. תמיד בקשו במפורש ביקורת, תמיד בקשו “מה יגרום לזה להיכשל”, ותמיד הריצו את הפרומפט הביקורתי בשיחה נפרדת מזו שבה פיתחתם את הרעיון.

להתייחס לראיונות המדומים כאל נתונים. דמות שהמודל גילם היא הערכה סטטיסטית של מה אדם כזה עשוי לומר. היא לא אדם. אם עשיתם עשרה ראיונות מדומים ואפס אמיתיים, לא בדקתם כלום. היחס הבריא הוא לפחות ראיון אמיתי אחד על כל שני מדומים.

להאמין למספרים בדוח בלי לפתוח את המקור. “השוק בישראל מוערך ב-400 מיליון שקל” זה משפט שנשמע סמכותי ומאוד קל לייצר. בדקו מאיפה המספר הגיע, מאיזו שנה הוא, ומה הוא בדיוק מודד.

לבנות את דף הנחיתה לפני שיש שפה. דף שנכתב לפני הראיונות מדבר בשפה של היזם. דף שנכתב אחריהם מדבר בשפה של הלקוח. ההבדל בשיעורי ההמרה הוא לעיתים פי שלושה. סדר השלבים במדריך הזה אינו מקרי.

לבדוק את הרעיון על חברים ומשפחה. הם רוצים בטובתכם, ולכן ישאירו מייל, יגידו “רעיון מעולה” ואפילו ישלמו. ואז לא ידעתם דבר. אם אתם משתמשים במעגל הקרוב, בקשו מהם לשלוח את הדף לאנשים שהם מכירים, לא ללחוץ בעצמם.

להזין למודל מידע רגיש. אם הרעיון כולל פטנט או סוד מסחרי אמיתי, בדקו את הגדרות הפרטיות של הכלי לפני שאתם מדביקים. יש לנו מדריך על זה ב-/guides. ברוב המקרים, אגב, הרעיון עצמו שווה הרבה פחות ממה שנדמה לכם, והביצוע שווה הרבה יותר — אבל זה שיקול שלכם.

להמשיך לחקור במקום להחליט. יש רגע שבו עוד דוח מחקר הוא לא זהירות, הוא הימנעות. אם עברתם שבוע ואתם עדיין לא יודעים אם להמשיך, כנראה שהתשובה היא “לא ככה, אבל אולי אחרת” — וזו גם תשובה.

סיכום וצ’קליסט התחלה

תוך שבוע אחד, בעלות של קמפיין קטן ומנוי חודשי לכלי AI אחד, אפשר לדעת על רעיון יותר ממה שרוב היזמים יודעים אחרי חצי שנה. AI לא מחליף את המגע עם לקוחות אמיתיים, אבל הוא מוריד את מחיר הכניסה לבדיקה רצינית מחודש עבודה לשבוע, ומהוצאה של אלפי שקלים לכמה מאות.

הנה הצ’קליסט לשבוע:

• יום 1 — הרעיון מנוסח ב-3 משפטים. יש רשימה של 3 הנחות קריטיות, ולצד כל אחת כתוב מה יגרום לי לוותר.
• יום 1 — פתחתי Project (Claude / ChatGPT) או Gem (Gemini) ייעודי לרעיון, והעליתי אליו את מסמך ההנחות.
• יום 2 — הרצתי Deep Research עם פרומפט מבוסס-הנחות בכלי אחד לפחות. פתחתי 3 מקורות ובדקתי אותם.
• יום 2 — כל הנחה מסומנת: מאושרת / מופרכת / חסר מידע.
• יום 3 — בניתי 4 דמויות שונות וראיינתי אותן בשיחות נפרדות, עם סימון שאלות מובילות.
• יום 3 — יש לי מדריך ראיון של 8 שאלות פתוחות, ותיאמתי לפחות 5 שיחות עם אנשים אמיתיים.
• יום 4 — יש לי 3 רמות מחיר, חישוב של נקודת איזון, ושני מחירים לבדיקה.
• יום 5 — דף נחיתה באוויר, עם טקסט בשפת הלקוח ובלי עדויות מומצאות. הגדרתי מראש מה נחשב הצלחה.
• יום 5 — הבאתי לפחות 200 מבקרים ממקור שאינו חברים ומשפחה.
• יום 6-7 — תוכנית עסקית של עמוד אחד, והמלצה משני כלים לפחות.
• יום 7 — החלטתי: להמשיך, לשנות כיוון, או לעצור. וכתבתי למה.

ואם ההחלטה היא לעצור? זה לא כישלון. זה שבוע ומאתיים שקל שחסכו לכם שנה ומאתיים אלף. הרעיון הבא כבר מחכה, ועכשיו אתם יודעים בדיוק איך לבדוק אותו.