מחקר: שיחה קצרה עם צ'אטבוט יעילה יותר מגיליון עובדות בהפחתת אמונות קונספירציה

מחקר חדש שערכו חוקרים מאוניברסיטאות קרנגי מלון, MIT וקורנל מצא ששיחה של כשבע דקות עם צ'אטבוט מבוסס בינה מלאכותית מפחיתה אמונות בתאוריות קונספירציה סביב אירועי אלימות פוליטית — ביעילות רבה יותר מקריאת גיליון עובדות עם מקורות מצוטטים. הממצאים מבוססים על שני ניסויים מקוונים שנערכו בסמוך לשני אירועים אמריקאיים סוערים: ניסיון ההתנקשות בדונלד טראמפ ביולי 2024, ורצח הפעיל הימני צ'רלי קירק בספטמבר 2025, כך מדווח the-decoder.

מה בדק המחקר

בתוך שבוע מניסיון ההתנקשות בטראמפ, כמחצית ממדגם מייצג של אמריקאים כבר שמעו את הטענה שהאירוע היה מבוים, ו-11% מהם האמינו בה. אחרי רצח קירק התפשטו תוך ימים ספורים תאוריות על מעורבות המוסד, טענות ל"דגל כוזב" (false flag) ולטיוח ממשלתי.

החוקרים גייסו מבוגרים אמריקאים דרך פלטפורמת סקרים, ובעזרת GPT-4o סיננו רק משתתפים שהביעו אמונה בתאוריית קונספירציה סביב האירוע — 472 משתתפים בניסוי הקשור לטראמפ ו-1,035 בניסוי הקשור לקירק. לאחר מדידת בסיס, המשתתפים חולקו אקראית לשלוש קבוצות: שיחה של לפחות חמישה סבבי דו-שיח עם Gemini של גוגל (גרסה 1.5 בניסוי הראשון, גרסה 2.5 בשני) שהונחה לצמצם אמונות קונספירטיביות באמצעות שיחה מבוססת ראיות; גיליון עובדות סטטי עם ציטוטי מקורות; וקבוצת ביקורת ששוחחה על נושא לא רלוונטי — האם חתולים או כלבים הם חיות מחמד טובות יותר.

מכיוון ששני האירועים התרחשו אחרי מועד קיפאון האימון (training cutoff) של המודלים, לא היה להם מידע פנימי עליהם. החוקרים הזינו למודל בסיס עובדות מוגדר מראש בתוך ה-system prompt, מחולק לעובדות מאושרות, טענות שהופרכו ושאלות שסומנו במפורש כפתוחות. בניסוי הקשור לקירק הותר למודל גם לבצע חיפוש ברשת, אך רק לצורך אימות עובדתי.

הצ'אטבוט ניצח את גיליון העובדות

בשני הניסויים, השיחה עם המודל — שנמשכה בממוצע כשבע דקות — הפחיתה את האמונה בתאוריית הקונספירציה הספציפית של המשתתף יותר מאשר גיליון העובדות, וגם יותר מקבוצת הביקורת. גם ההסכמה עם היגדים כלליים על "טיוח או קונספירציה" ו"גורמים נסתרים" ירדה.

התמונה הייתה מורכבת יותר כשמדובר באמון בהסבר הרשמי: בניסוי הקשור לטראמפ הוא לא עלה בכלל, וכפי שהחוקרים מציינים, ככל הנראה משום שבשלב כתיבת המחקר לא היה קיים הסבר רשמי וברור — מניע היורה עדיין לא היה ידוע. בניסוי הקשור לקירק, שבו הרשויות כבר מסרו פרטים על המבצע, האמון בהסבר הרשמי עלה מעט לעומת קבוצת הביקורת, אך ההבדל מול גיליון העובדות לא היה משמעותי סטטיסטית. השיחה בניסוי הקשור לקירק גם לא השפיעה מדידה על התמיכה באלימות פוליטית.

ניתוח המשפטים שהמודל הפיק הראה שהוא שינה טקטיקה בהתאם לכמות המידע הזמין: לגבי ניסיון ההתנקשות בטראמפ, שבו כמעט דבר לא היה ידוע על המניע והרקע של היורה, המודל הסתמך יותר על הודאה במגבלות הידע, ביקורת מקורות ושאלות סוקרטיות, ופחות על טיעונים עובדתיים ישירים — בניגוד לאופן שבו טיפל בתאוריות קונספירציה "קלאסיות" יותר.

למה זה חשוב

הממצאים מצטרפים למחקר קודם שהראה שצ'אטבוטים יכולים לשחוק אמונות קונספירטיביות, אך הפעם במבחן בזמן אמת, בימים הראשונים אחרי אירוע טראומטי, כשהעובדות עצמן עוד לוקות בחסר. המשמעות המסתמנת היא ששיחה דו-כיוונית, המגיבה לספקות הספציפיים של האדם ומודה בגבולות הידוע, עשויה להיות כלי יעיל יותר נגד תפוצת דיסאינפורמציה מיד לאחר משבר — לעומת הפצה חד-כיוונית של עובדות. עם זאת, ההיעדר השפעה על תמיכה באלימות פוליטית בניסוי הקשור לקירק מזכיר שהפחתת אמונה בתאוריה מסוימת אינה בהכרח משנה התנהגות בפועל.