חברות התקליטים סוני מיוזיק ו-וורנר מיוזיק, יחד עם מו"לים נוספים, הגישו תביעה פדרלית נגד Anthropic בטענה שהחברה הורידה והשתמשה בעשרות אלפי יצירות מוזיקליות מוגנות זכויות יוצרים כדי לאמן את מודלי Claude, ללא רישיון. מנכ"ל Anthropic דריו אמודיי ומייסד-שותף בנג'מין מאן נתבעים גם באופן אישי, בהמשך לתביעת ענק דומה בתחום הספרים שהסתיימה בפשרה של 1.5 מיליארד דולר.
חברות התקליטים הגדולות סוני מיוזיק ו-וורנר מיוזיק, יחד עם מו"לים נוספים, הגישו תביעה נגד Anthropic בבית משפט פדרלי במחוז צפון קליפורניה. לפי כתב התביעה, שאורכו 48 עמודים, החברה הורידה והשתמשה בעשרות אלפי יצירות מוזיקליות מוגנות זכויות יוצרים — בעיקר מילות שירים, וגם תווים ויצירות נגזרות — כדי לאמן את מודלי השפה Claude, ללא רשות בעלי הזכויות. כך מדווח אתר The Decoder.
במהלך חריג, מנכ"ל Anthropic דריו אמודיי ומייסד-שותף בנג'מין מאן נתבעים גם באופן אישי. כתב התביעה טוען כי "ד"ר אמודיי הנחה, אישר, שלט וגרם במתכוון" להפרות שביצעו מאן ועובדים נוספים בחברה. התובעים מתארים את הפרשה כ"אחת מגניבות הקניין הרוחני הגדולות והבוטות ביותר בהיסטוריה המתמשכת". הם דורשים פיצוי של עד 150 אלף דולר על כל יצירה שהופרה, ועד 25 אלף דולר על כל הסרה בלתי חוקית של מידע על ניהול זכויות יוצרים (כגון הערות זכויות יוצרים וסימני זיהוי).
אותה נקודת תורפה משפטית
התביעה החדשה ממשיכה דפוס שכבר הכריע את Anthropic פעם אחת. בספטמבר 2025 הסכימה החברה לפשרת זכויות היוצרים הגדולה בתולדות ארה"ב — תשלום של 1.5 מיליארד דולר לסופרים ומו"לים על שימוש בספרים פיראטיים לאימון מודלים. מה שהכריע את Anthropic שם לא היה עצם השימוש בחומר מוגן לאימון, אלא האופן שבו הושג — הורדה בלתי חוקית מאתרי טורנט. לפי כתב התביעה, Anthropic הורידה בטורנט לפחות שבעה מיליון ספרים מהספריות הפיראטיות LibGen ו-PiLiMi, וגם כאן התובעים מתייחסים להורדה עצמה כהפרת זכויות יוצרים עצמאית, בלי קשר לשאלה אם החומר אכן הגיע בסופו של דבר למודל המסחרי.
בנוסף, נטען כי Anthropic גירדה מילות שירים מפלטפורמות בעלות רישיון כמו MusixMatch ו-LyricFind ללא הסכמת המו"לים, תוך הפרת תנאי השימוש של אותן פלטפורמות. כתב התביעה מערער גם על השימוש במאגרי אימון כמו Books3, The Pile ו-Common Crawl, שלטענת התובעים מכילים תוכן לא מורשה, וטוען כי Anthropic סרקה והשמידה אוספים של ספרי שירים ותווים משומשים.
נתונים סינתטיים כפרצה אפשרית
חלק מהותי בתביעה עוסק בטענה מורכבת יותר: לפי הכתב, Anthropic אימנה לפחות מודל Claude מסחרי אחד על נתונים סינתטיים שנוצרו על ידי מודל לא-מסחרי, שהוא עצמו למד מטקסטים שמקורם ב-LibGen וב-PiLiMi, וכן השתמשה במודל כזה כדי לספק משוב אימון (reinforcement feedback) למודל מסחרי. Anthropic הכחישה בעבר פומבית שימוש ישיר בחומרים מ-LibGen ו-PiLiMi לאימון מודלים מסחריים, אך לפי התובעים ההכחשה תלויה באופן שבו החברה מגדירה את המילה "אימון" — טענה שהיקפה המלא צפוי להתברר רק בשלב גילוי המסמכים (discovery).
התביעה מגיעה על רקע פסיקה קודמת באירופה שעשויה לחזק את עמדת התובעים: בית המשפט המחוזי במינכן קבע בנובמבר 2025 כי מילות שירים מוגנות זכויות יוצרים נחשבות לשעתוק גם כאשר הן שמורות בתוך הפרמטרים הפנימיים של מודל, ושפלט של צ'אטבוט הכולל מילים כאלה מהווה הפצה פומבית בלתי חוקית — כאשר האחריות מוטלת על מפעיל המודל ולא על המשתמש שהזין את ההנחיה, גם אם ההנחיה נוסחה במיוחד כדי לחלץ את הטקסט המוגן.
התביעה של סוני ו-וורנר מצטרפת לשורת תביעות זכויות יוצרים הולכת וגדלה נגד חברות בינה מלאכותית גדולות, וממחישה, ככל הנראה, שגם ענף המוזיקה מאמץ את האסטרטגיה שהוכיחה את עצמה בתעשיית ההוצאה לאור: להתמקד לא רק בשימוש בחומר המוגן, אלא באופן שבו הוא נאסף מלכתחילה. אם הטענות יתקבלו בבית המשפט, המשמעות עשויה להיות החמרה משמעותית בדרישות שחברות AI יידרשו לעמוד בהן בבחירת מקורות נתוני האימון שלהן.