סוכני AI "גילו" אתר מאיה במקסיקו, אבל ארכיאולוגים כבר תיעדו אותו בשנה שעברה

פייטרו מיוטי, חוקר בגוגל, הודיע השבוע שצוות של סוכני AI שהפעיל איתר במקסיקו אתר מאיה שככל הנראה לא היה ממופה. אלא שהאתר כבר היה מוכר: הוא פורסם בכתב עת אקדמי לפני יותר משנה. ארכיאולוגים מתחו על כך ביקורת ברשתות החברתיות, והמקרה ממחיש מתח שהולך וגובר במדע: אנשים מחוץ לתחום מגיעים עם כלי AI חזקים, ולעתים קרובות חסר להם הידע המקצועי שנדרש כדי להבין מה הם רואים.

48 סוכנים, נתוני lidar ו-72 שעות

לדברי מיוטי, הרעיון עלה בו במהלך טיול בפרו, כשתהה מה היו עושים חוקרים היסטוריים אילו עמדה לרשותם טכנולוגיה מודרנית. הוא בחר ב-lidar, טכנולוגיית מיפוי מבוססת לייזר שמפיקה תמונות תלת-ממדיות מפורטות של השטח, והפעיל 48 סוכני AI שסרקו נתוני lidar של NASA בחיפוש אחר אתרים לא מתועדים. מאחר ש"פרו לא מכוסה היטב" בנתוני lidar ציבוריים, כך כתב, הוא העביר את החיפוש לאזור המאיה.

הסוכנים סימנו כמה מיקומים מבטיחים, ובהם "כפר גדול אחד שלא נראה רשום" ברשומות הקיימות. מיוטי, שתיאר בפני The Verge את המחקר כפרויקט צד אישי שנעשה בלי משאבי מחשוב של גוגל, פנה למכון הלאומי לאנתרופולוגיה והיסטוריה של מקסיקו (INAH). את ההתכתבות תרגמו לספרדית הסוכנים עצמם. לדבריו, המכון השיב שאין אצלו רישום של אתר במיקום הזה.

"לקח פחות מ-72 שעות לעבור ממחשבה אקראית בטיול לתשובה רשמית מממשלת מקסיקו", כתב מיוטי בבלוג שלו. הוא הדגיש שאינו ארכיאולוג ושנדרשת עבודת שטח כדי לאמת את הממצא. עם זאת הוא הציג אותו כהוכחה ש"אנחנו על סף מהפכה בכל מדע", וקרא למפות את "כדור הארץ כולו" ב-lidar כדי שסוכני AI "יעזרו לנו למצוא את השאר".

"בשביל זה יש ביקורת עמיתים"

שרה פארקאק, פרופסור לארכיאולוגיה באוניברסיטת אלבמה בברמינגהאם, כתבה בסדרת פוסטים ב-Bluesky ש"בשביל זה יש ביקורת עמיתים". לדבריה, העובדה שממשלת מקסיקו לא מחזיקה אתר במאגר שלה אינה אומרת שהוא לא ידוע או לא ממופה. ארכיאולוגים נוספים הצטרפו לביקורת. הם האשימו את הפרויקט בהפצת מידע שגוי ובלקיחת קרדיט מארכיאולוגים, שמשתמשים בכלים דיגיטליים מתקדמים כבר עשרות שנים. לפי The Verge, גם הקהילות המקומיות מכירות לא פעם את האתרים שבאזורן.

מיוטי: "הסוכנים שלי ואני פספסנו את זה"

"זה היה פרויקט אישי שהתלהבתי לשתף", אמר מיוטי ל-The Verge. "לא ציפיתי שהוא יקבל כל כך הרבה תשומת לב". הוא הסביר שכמי שאינו ארכיאולוג לא הבין שאתר לא רשום אינו בהכרח אתר לא ממופה. "ארכיאולוגים, ובצדק, לא מפרסמים קואורדינטות של אתרים", אמר, "ולכן כדי לבדוק אם אתר כבר מוכר צריך להשוות תמונות לאיורים במאמרים, ולא לחפש במאגר. זה קשה הרבה יותר לסוכנים, וזה משהו שהכלים האלה צריכים להשתפר בו". לדבריו, הוא עדכן את הפוסט ואת הבלוג כדי לתת קרדיט לעבודת החוקרים, ולדעתו יש צורך בידע של מומחים כדי לאמת את מה שהסוכנים מוצאים. הוא הוסיף שארכיאולוגים ודוקטורנטים פנו אליו כדי לברר אם שיטת העבודה יכולה לסייע בנתוני הסקר שלהם.

למה זה חשוב

נראה שהפרשה לא מלמדת שה-AI נכשל. הסוכנים זיהו מבנים שאכן קיימים בשטח. הכשל היה בשלב שבא אחר כך: הצגת התוצאה כתגלית בלי לבדוק את הספרות המקצועית. מיוטי עצמו מצביע על פער ממשי: ידע מדעי רב שמור במאמרים ובאיורים ולא במאגרים שאפשר לחפש בהם, וזה אחד המקומות שבהם סוכנים מתקשים. ככל הנראה, ככל שכלים כאלה יהיו זמינים לכל אחד, השאלה "מי כבר יודע את זה?" תהפוך לחשובה יותר מהשאלה "מה המכונה מצאה?".