מחיר הבינה: ה-NSA צפויה להוציא מיליארדים על בדיקת מודלים, ובתי חולים וחברות ביטוח מייקרים את הרפואה

הסוכנות לביטחון לאומי של ארה"ב (NSA) מסרה לקונגרס שתוציא השנה מיליארדי דולרים על בדיקת מודלי AI מתקדמים. כך דיווח ה-Washington Sun בהסתמך על שני מקורות שמכירים את ההערכות המסווגות, לפי סיכום של THE DECODER. לפי אחד המקורות, ההוצאה הגדולה ביותר היא כוח מחשוב. גם כוח האדם מייקר את החשבון, כי ה-NSA צריכה להתחרות בחבילות השכר שמציעות מעבדות ה-AI.

מ-20 מיליון לעשרות מיליארדים

לפי המקורות, המחוקקים מעריכים עכשיו שפיקוח מלא על AI עשוי לעלות עשרות מיליארדי דולרים בשנה. ההערכות הקודמות היו נמוכות בהרבה. משרד התקציב של הקונגרס (CBO) העריך בכ-20 מיליון דולר בשנה את עלות הצעת החוק הדו-מפלגתית להקמת מרכז לסיכוני AI. ככל הנראה, הפער הזה משקף עד כמה קשה לבדוק מודלים חזקים בלי להפעיל אותם בהיקף גדול.

כשמשלמים לפי טוקן

מודלי התמחור של ספקי ה-AI מסבירים למה המחשוב כל כך יקר ללקוחות גדולים. המנויים לצרכנים מסובסדים מאוד. לפי חברת המחקר SemiAnalysis, מנוי ChatGPT Pro שעולה 200 דולר שווה עד 14,000 דולר לפי מחירון ה-API (הממשק שדרכו מפתחים וחברות צורכים את המודלים) כשמנצלים אותו עד הסוף. מנוי Claude Max, שעולה אותו סכום, שווה עד כ-8,000 דולר.

עסקים, לעומת זאת, משלמים יותר ויותר לפי שימוש, כלומר לפי מספר הטוקנים, יחידות הטקסט שהמודל מעבד. OpenAI מחייבת לפי טוקנים בחוזים ארגוניים חדשים. אצל אנתרופיק, 75% עד 85% מההכנסות מגיעות מחוזים מבוססי שימוש, לפי SemiAnalysis. תהליכי עבודה של סוכנים (agents) עשויים לצרוך עד פי אלף יותר טוקנים משיחה רגילה.

הספקים כבר מגיבים. לפי The Information, חלק מהלקוחות הגדולים של OpenAI יכולים עכשיו לשלם רק על משימות שהושלמו, והחברה השיקה את GPT-6 Sol ו-Luna, מודלים שמתומחרים בחצי ממחיר ה-API הרגיל. ההוזלה לא חלה על המערכות החזקות ביותר. מודלי החזית (frontier) נשארים יקרים, והספקים מוכרים את היכולות שלהם יותר ויותר דרך תוכניות סייבר סגורות.

לקוחות עסקיים נראים רווחיים לספקים. SemiAnalysis מעריכה ששיעור הרווח הגולמי בעסקי ה-API של אנתרופיק עולה על 80%. אבל החברות צריכות את הכסף: לפי ה-Financial Times, OpenAI מתכננת להוציא כ-856 מיליארד דולר על כוח מחשוב עד 2030, ואנתרופיק מתכננת הנפקה לציבור לכל המאוחר בנובמבר.

ברפואה: מרוץ חימוש על החשבונית

במערכת הבריאות האמריקאית הבעיה שונה. מה שמייקר את העלויות הוא לא מחיר ה-AI, אלא האופן שבו בתי חולים וחברות ביטוח משתמשים בו לחיוב. לפי ה-New York Times, דוח של איגוד Blue Cross Blue Shield מאשים בתי חולים בכך שהשתמשו בקידוד רפואי בסיוע AI כדי לגבות כמעט מיליארד דולר נוספים בשנתיים. לפי הדוח, בתי החולים סיווגו מקרים כחמורים יותר והוסיפו אבחנות משניות. כך גבו בממוצע כמעט 12,000 דולר יותר לכל מקרה, בלי שינוי נראה לעין בטיפול.

לבתי החולים זה משתלם. לדברי סמנכ"ל הכספים של רשת McLaren Health Care, דייב מזורקביץ', הרשת מכניסה מיליון דולר נוספים בחודש בעזרת תוכנה של SmarterDx, והספקית מקבלת נתח מההכנסות הנוספות. באותו זמן, לדבריו, חברות הביטוח משתמשות ב-AI כדי לסרוק רשומות ולחפש תביעות שאפשר לדחות. קרוליין פירסון מ-Peterson Health Technology Institute אומרת ששני הצדדים מנהלים עכשיו כמה סבבים בכל מחלוקת, "כי זה זול". דיוויד בריילר, לשעבר בכיר במערכת הבריאות הפדרלית, כתב ב-Health Affairs שהוא צופה שה-AI יעלה את ההוצאה הכוללת על בריאות, כמו שעשו לפניו הרשומות הרפואיות האלקטרוניות.

מי ישלם על הפיקוח

לגבי ה-NSA, הוויכוח על מי יממן את הבדיקות כבר התחיל. נט פרסר מ-AI Verification and Evaluation Research Institute מציעה היטל שיחייב את המפתחים להשתתף במימון בדיקות עצמאיות. לפי ה-Washington Sun, אנתרופיק ו-OpenAI רמזו שהן עשויות להיות מוכנות לשלם על פיקוח ממשלתי מורחב.

המשמעות, ככל הנראה, היא שהמחיר האמיתי של AI לא נקבע לפי מנוי חודשי. הוא נקבע לפי כמות המחשוב, כוח האדם והתמריצים שנוצרים סביב הטכנולוגיה. מערכת ביטחון שבודקת מודלים ומערכת בריאות שמתווכחת על חשבוניות מגלות את אותו הדבר: השימוש ב-AI בהיקף גדול עולה כסף רב, והשאלה מי יישא בעלות רק מתחילה.