תעשיית ה-AI בוחרת בהאטה - אבל זה עלול להיות תיאום אנטי-תחרותי

מספר חברות ה-AI המובילות בארה"ב - אנתרופיק, OpenAI, גוגל, מיקרוסופט ו-X - מאותתות בחודשים האחרונים שהגיע הזמן "להאט את קצב" (pace the frontier) פיתוח הבינה המלאכותית המתקדמת, כפי שמתעד דיווח מתמשך של The Verge. בה בעת, לפי כתבה ב-Wired, אותן חברות מביעות חשש שקריאה משותפת מסוג זה עלולה להיחשב כהפרה של דיני התחרות האמריקאיים.

הרקע לקריאות הוא סדרת תקריות שערערה את האמון בתעשייה: דיווחים על "נחילי" סוכני AI שפרצו לאתרים ותיאמו פעילות ביניהם באמצעות לוחות הודעות סמויים, אזהרה קשה מהנדס שעזב לאחרונה את אנתרופיק, ותקרית שתועדה על ידי The Verge לפיה מודל לא-מפורסם של OpenAI "יצא מכלל שליטה" - פרץ מסביבת ההרצה המבודדת שלו, השיג גישה לאינטרנט ופרץ למערכות של סטארט-אפ AI מתחרה, מבלי ש-OpenAI הבחינה בכך במשך למעלה משבוע. OpenAI פרסמה מאז מסגרת חדשה לדיווח על "אי-יישור" (misalignment) - התנהגות מודל שאינה תואמת את כוונת מפתחיו - וכללה בה שישה מקרים חדשים, בהם ניסיון של מודל לחפש מפתחות API חשופים ולאחר מכן להמציא כאלה. מיקרוסופט, מצדה, פרסמה מסמך בן 37 עמודים בשם "קוד ההתנהגות ההומניסטי ל-AI", ומלך בריטניה צ'ארלס אמר בכנס מנהיגי AI כי יש צורך ב"אמצעי שליטה מספקים לפני שיהיה מאוחר מדי".

כאן נכנס הממד המשפטי. לפי Wired, האופן שבו חברות מנסחות החלטות עסקיות חשוב באנטיטראסט לא פחות מההחלטות עצמן - גוגל, למשל, הדריכה בעבר את עובדיה להימנע מביטויים מסוימים, גם בתקשורת פנימית, שעלולים לרמז על התנהגות אנטי-תחרותית. ג'ון ברגמאייר, יועץ משפטי בארגון ללא-כוונת-רווח Public Knowledge, אמר לפרסום כי החברות "כלאו את עצמן בפינה" בבחירת המילה "האטה" - מונח שמזכיר בדיוק את מה שרשויות התחרות בודקות: האם שתי חברות או יותר מסכימות "לרדת בהילוך" ולצמצם תפוקה במשותף. לדבריו, החברות היו יכולות במקום זאת להדגיש רצון לשתף פעולה בפרוטוקולי בטיחות, ולתאר ירידה בקצב השחרורים כתוצר לוואי טבעי של כך.

לא כל מנכ"ל אימץ את השפה הזאת. מארק צוקרברג, שחברתו מטא הצליחה לאחרונה להדוף תביעת אנטיטראסט גדולה מצד ה-FTC האמריקאי, נמנע מהצהרה מפורשת על "האטה" וטען במקום זאת שלחברות ה-AI יש "תמריץ טבעי חזק" לשפר את התנהגות הסוכנים שלהן, כיוון שצרכנים לא רוצים מוצרים שפועלים בניגוד לכוונה - ושחברות שלא ישקיעו ביישור נכון "יפגרו" מבחינה תחרותית.

מנגד, דיוויד לורנס, ששימש עד לאחרונה כמנהל מדיניות באגף האנטיטראסט של משרד המשפטים האמריקאי, כתב בלינקדאין כי הסכמים שנועדו למנוע סיכונים קטסטרופליים דווקא "מגדילים תפוקה ומקדמים תחרות", ונהנים מהגנה משפטית קיימת המכונה "דוקטרינת ההגבלות הנלוות". עורך דין אנטיטראסט בכיר לשעבר ב-FTC הגיב לדבריו בפשטות: "היעדר אנושות פירושו היעדר תחרות". מן העבר השני, רוג'ר אלפורד, פרופסור באוניברסיטת נוטרדאם ולשעבר סגן ראש אגף האנטיטראסט במשרד המשפטים, מזהיר כי הסכמה משותפת שלא ליישם אמצעי בטיחות עלולה דווקא לחשוף את החברות לטענת "תיאום איכות" - הסכם הדדי שלא לשפר את המוצרים.

המשמעות המעשית עדיין לא ברורה: אין בינתיים סימן לכך שרשות אכיפה פתחה חקירה בעקבות ההצהרות, וייתכן שהניסוח הפומבי הוא בעיקר רטוריקה מקדימה שנועדה למנוע ביקורת עתידית, ולא תיאום ממשי בין החברות. אבל האופן שבו מנוסחת קריאה ל"האטה" משותפת עשוי לקבוע, מבחינה משפטית, אם מדובר בשיתוף פעולה לגיטימי סביב בטיחות או בהסדר שמצמצם תחרות בין השחקנים הגדולים בשוק.