חוקרים: מודלי AI פיצחו שני מסרי אניגמה שלא נפתרו במשך שנים
שני חוקרי הצפנה מדווחים שפיצחו שני מסרים מוצפנים במכונות אניגמה שנותרו פתוחים במשך שנים, בעזרת Astra של OpenAI ו-Claude Opus 5 של אנתרופיק. אחד המסרים העסיק חוקרים מאז 2005. לפי מנהל מאגר המסרים, נותרו כעת רק שבעה מסרים שטרם פוצחו.
שני חוקרי הצפנה מדווחים שפתרו שני מסרים מוצפנים במכונות אניגמה הגרמניות, מסרים שאיש לא הצליח לפענח במשך שנים. הם עשו זאת בעזרת מודלי שפה גדולים (LLM) של OpenAI ושל אנתרופיק. לפי TechCrunch, אחד המסרים העסיק חוקרים מאז 2005.
הרקע: המבחן האחר של טיורינג
אלן טיורינג מוכר לרוב בזכות "מבחן טיורינג", שבודק אם אפשר להבחין בין בינה מלאכותית לבינה אנושית. אבל במהלך חייו, המשימה החשובה יותר שעמדה בפניו הייתה פיצוח אניגמה, מכונת ההצפנה ששימשה את גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה. טיורינג וצוותו בנו מכונה חישובית מוקדמת בשם Bombe, שאפשרה לבריטניה לפענח את התשדורות הגרמניות במהלך המלחמה.
ועדיין, כמה מסרים מהארכיונים לא פוצחו מעולם. לרוב הסיבה היא טעויות תמלול או שגיאות של המצפינים המקוריים. בקיצור, הקושי כאן לא נובע מחוזקה של ההצפנה אלא מכך שהטקסט שהגיע אלינו פגום.
Astra: "תמצא מסר ותפענח אותו"
קרטר לפן (Carter Leffen), מפתח תוכנה, נתן ל-Astra, המודל החדש ביותר של OpenAI, הוראה פשוטה: לחפש מסר שלא פוצח במאגר של מסרי אניגמה ולפענח אותו. המודל ערך בעצמו מחקר ארכיוני, איתר רמזים מההקשר, בנה סימולטור של מכונת אניגמה ולבסוף שחזר את הטקסט המקורי. לפן נעזר ב-Astra גם כדי לבנות אתר אינטראקטיבי שמסביר את הבעיה כולה.
המאגר שבו מדובר הוא חלק מאתר Crypto Cellar, שמנהל פרודה וירוד (Frode Weierud), מהנדס חשמל בגמלאות שמתעניין בקריפטולוגיה כל חייו. בשבוע שעבר וירוד אישר את הפתרון של לפן, ולדבריו הוא הותיר אותו "ביראת כבוד".
"GPT-6 Astra מתנהג כמו קריפטואנליטיקאי וחוקר ארכיונים מקצועי מאוד", כתב וירוד. "מה שהוא השיג ביומיים היה לוקח לחוקר אנושי שבועות או אפילו חודשים. אני עצמי השקעתי כמה שבועות במחקר תיקי ה-Bundesarchiv שאליהם GPT-6 Astra מתייחס". ה-Bundesarchiv הוא הארכיון הפדרלי של גרמניה.
היה גם פרט מטריד. ביומני הפעולה של המודל מופיע דיון במסרים מאוסף "פרטי" שלא נמצאים באתר של וירוד. וירוד עדיין לא יודע אם המודל ניגש אליהם בפועל. לדבריו ייתכן שחוקר אחר שיתף אותם אי שם ברשת, או שהמודל הגיע לארכיונים הציבוריים של ממשלת גרמניה. המקרה ממחיש עד כמה רחוק סוכני AI מוכנים ללכת כדי להשלים משימה, ועד כמה קשה לפעמים לדעת בדיוק מאילו מקורות הם שאבו.
Claude Opus 5: פיצוח עם יותר הכוונה
ב-21 בספטמבר פנה אל וירוד חוקר הצפנה נוסף, ג'ק וויליס (Jack Willis). הוא סיפר שפיצח מסר אחר, שגם הוא לא נפתר עד אז, בעזרת Claude Opus 5 של אנתרופיק. וויליס הכווין את Claude הרבה יותר מכפי שלפן הכווין את Astra. בסופו של דבר המודל פיצח את המסר בעזרת חתימה ידועה של שם של קצין מסוים. זו טכניקה קלאסית בקריפטואנליזה: מנחשים מילה שכנראה מופיעה בטקסט, ומשתמשים בה כנקודת אחיזה.
למה זה חשוב
לדברי וירוד, נותרו כעת רק שבעה מסרי אניגמה שלא פוצחו, ועוד מסר אחד שהטקסט המקורי שלו ידוע אבל הצופן עצמו טרם נפרץ.
המשמעות ככל הנראה רחבה יותר מההיסטוריה של ההצפנה. שני המקרים מראים שני דפוסי עבודה שונים. במקרה של לפן, המודל פעל כסוכן כמעט עצמאי: עשה מחקר, בנה כלים ובדק השערות. במקרה של וויליס, המודל שימש שותף שחוקר מנוסה מכווין אותו. במקרה של לפן, התוצאה נבדקה ואושרה על ידי מומחה אנושי. זו כנראה התמונה שמתגבשת בתחומים רבים: מודלי החזית מתחילים לפתור בעיות ישנות שנותרו פתוחות, אבל האימות עדיין נשאר בידי בני אדם.