בוטי איסוף נתונים לאימון AI מעמיסים על שרת הליבה של לינוקס יותר מכל גישה אנושית
מתחזק תשתית הגיט של ליבת לינוקס, קונסטנטין ריאביצב, מדווח כי בוטי סריקה לאיסוף נתוני אימון ל-AI צורכים יותר משאבי מחשוב מכלל הגישה הלגיטימית לשרת git.kernel.org גם יחד, כולל פעולות git clone. סיימון ויליסון, שקישר לדבריו, מזהיר כי אותה בעיה מאיימת על שירותים נוספים המשרתים כמויות גדולות של דפים ברשת.
✦ נכתב אוטומטית על ידי AIמבוסס על מקורות גלויים · עבר בקרת איכות אוטומטית
כלים לאיסוף מידע לצורך אימון מודלים של AI גורמים לעומס כבד על שרתי תשתית קריטיים בעולם הקוד הפתוח, עד כדי כך שבפרויקט ליבת לינוקס (Linux kernel) עצמו הם צורכים יותר משאבי מחשוב מכלל הגישה הלגיטימית לשרת גם יחד.
הנתון עולה מדבריו של קונסטנטין ריאביצב (Konstantin Ryabitsev), האחראי על התשתית של git.kernel.org — המאגר הרשמי של קוד ליבת לינוקס. לדבריו, "אנחנו מוציאים יותר מחזורי מעבד (CPU) על עיבוד commits לתצוגת HTML עבור בוטי סריקה, מאשר על כל סוגי הגישה הלגיטימית האחרים גם יחד, כולל פעולות git clone" — כלומר גם יותר מהפעולה הבסיסית שבה מפתחים מורידים לעצמם עותק של קוד המקור. לדבריו, בכל רגע נתון, על פני חמישה שרתים הפרוסים גיאוגרפית, ישנם 14 ליבות מעבד שכל תפקידן הוא לעבד ולהציג commits כדפי HTML עבור סורקים אוטומטיים — לא עבור בני אדם או מפתחים בפועל. הדברים דווחו ברשומה בבלוג של סיימון ויליסון, מפתח ומייסד הכלי Datasette, שקישר לדבריו של ריאביצב שתיאר את התופעה כ"רדיוקטיביות רקע" (background radiation) של סריקה פוגענית.
ההקשר הכללי מוכר לכל מי שמנהל תשתית ציבורית בשנה האחרונה: עם התרחבות שוק מודלי השפה הגדולים (LLM), חברות רבות מריצות כלי scraping אוטומטיים שסורקים את האינטרנט בלי הפסקה כדי לאסוף נתונים לאימון. בניגוד למנועי חיפוש מסורתיים, שממתנים את קצב הסריקה ומכבדים לרוב את קובצי robots.txt, חלק מהבוטים הללו פוגעים במתכוון או שלא במתכוון בכללי נימוס רשתיים בסיסיים — סורקים שוב ושוב את אותם דפים, לא שומרים מטמון (cache), ולעיתים מזייפים את זהותם כדי לעקוף חסימות.
git.kernel.org הוא דוגמה קיצונית משום שכל commit בהיסטוריית הקוד של הליבה — ופרויקט לינוקס צובר אלפי כאלה מדי חודש — ניתן להצגה כדף HTML נפרד. עבור סורק אוטומטי חסר הבחנה, כל אחד מהם הוא "דף" שראוי לסריקה, מה שיוצר מרחב עצום כמעט אינסופי של כתובות URL לגישה חוזרת ונשנית.
ויליסון מציין שהעניין מטריד אותו במיוחד גם מנקודת המבט של הפרויקט שלו, Datasette, שמשרת בעצמו כמות גדולה של דפי אינטרנט שניתנים לסריקה — כלומר החשש הוא שהתופעה שפוגעת כרגע בתשתית הליבה של לינוקס עלולה לפגוע במגוון רחב הרבה יותר של שירותי קוד פתוח ומאגרי מידע ציבוריים.
המשמעות הרחבה יותר, ככל הנראה, היא שתשתיות קוד פתוח — שנבנו במקור על הנחת עבודה של גישה אנושית מתונה ותורמים מזדמנים — נאלצות כיום להתמודד עם עומס שמקורו בתעשייה שלמה שצומחת סביב איסוף נתונים לאימון AI, לעיתים בלי כל תמורה או אפילו קרדיט לפרויקטים שמהם נאסף המידע. בהיעדר נתונים נוספים במקור לגבי פתרונות שכבר יושמו או מתוכננים בפרויקט לינוקס, לא ניתן בשלב זה לקבוע כיצד בכוונת מתחזקי git.kernel.org להתמודד עם הבעיה.