כ-950 סוכני Claude עבדו 21 שעות ואיתרו מערכת אנזימים עם מאפיינים שמזכירים את CRISPR
אנתרופיק חשפה מעבדת ביולוגיה משלה ודיווחה שסוכני Claude זיהו מערכת אנזימים שלא תוארה בעבר בנגיפים שתוקפים חיידקים. למערכת יש מאפיינים שמזכירים את CRISPR, אבל התפקיד שלה עדיין לא ידוע. את הניסויים עצמם ביצעו מדענים אנושיים.
אנתרופיק הודיעה ב-23 בספטמבר על הקמת קבוצת מחקר ומעבדה למדעי החיים. באותה הודעה פרסמה החברה גם תוצאה ראשונה: סוכני Claude איתרו מערכת אנזימים שלא תוארה עד היום, וסמוך אליה מופיע מערך של רצפי DNA חוזרים. זה דפוס שמזכיר את CRISPR. לפי החברה, המדענים שלה נתנו רק הכוונה כללית, ואת רוב החיפוש עשה Claude בעצמו.
איך זה עבד
החוקרים ביקשו מ-Claude לחפש במאגר עצום של רצפי DNA דוגמאות חדשות ומעניינות ל-reverse transcriptase (RT). אלה אנזימים שמעתיקים RNA ל-DNA. לדברי אנתרופיק, המעורבות האנושית הצטמצמה להנחיה הראשונית ולעבודה במעבדה. הסוכנים סרקו את המאגר, חקרו את משפחות האנזימים השונות ובחרו בעצמם את המועמדים המעניינים.
החיפוש נמשך 21 שעות. השתתפו בו כ-950 סוכנים, שצרכו 210 מיליון tokens (יחידות הטקסט שהמודל מעבד). בשלב מסוים אחד הסוכנים הבחין ברצף DNA שחוזר על עצמו ליד הגן של RT בעל מבנה חריג. אחרי ניתוח נוסף ובדיקות במעבדה הגיעו החוקרים למסקנה שמדובר במערכת אנזימים לא מוכרת. היא נמצאת בבקטריופאגים, נגיפים שתוקפים חיידקים, והחוקרים קראו לה ART (array-associated reverse transcriptases).
חשוב לדייק: ה-RT עצמו, שנמצא ב-jumbo phage, כבר זוהה במחקרים קודמים. לפי אנתרופיק, Claude היה ככל הנראה הראשון שהבחין בשני המאפיינים שמגדירים את המערכת: מערך של רצפי DNA שאינם מקודדים לחלבון, וחלבון נלווה שתפקידו לא ידוע.
מה עדיין לא ידוע
החברה עצמה מודה שהיא עוד לא יודעת מה המערכת עושה. לפיה, השילוב הזה של מאפיינים נמצא עד היום רק בקומץ מערכות אחרות, וכולן ניתנות לתכנות ומבצעות פעולות כמו חיתוך, העתקה והדבקה של DNA. אבל העובדה ש-ART דומה להן לא מוכיחה שהיא יודעת לעשות את אותו הדבר. אנתרופיק פרסמה pre-print, כלומר מאמר שעוד לא עבר ביקורת עמיתים.
לפי TechCrunch, מנכ"ל אנתרופיק דאריו אמודיי כתב ב-X שהתגלית נשענת על עבודה של אחרים. הוא ציין שצוות מסטנפורד גילה בעבר מערכת ש"דומה בכמה מובנים" לזו ש-Claude מצא. לדבריו, התגלית נעשתה "ברובה, אם כי לא לגמרי, על ידי Claude".
פנג ג'אנג, מחלוצי עריכת הגנום ב-CRISPR ופרופסור ב-MIT ובמכון ברוד, קרא את ה-pre-print. לדבריו, זו "דוגמה מרגשת לאופן שבו סוכני AI יכולים לתרום לגילוי ביולוגי", וזיהוי המערכים שקשורים ל-reverse transcriptases "מסקרן באמת ומצדיק חקירה נוספת".
בני אדם עדיין במעבדה
המעבדה, שהוקמה באביב 2026 באזור מפרץ סן פרנסיסקו, עוסקת לדברי החברה רק במחקר ברמות הבטיחות הביולוגית הנמוכות (BSL-1 ו-BSL-2). היא לא מטפלת בפתוגנים שמדביקים בני אדם, ואת כל העבודה המעשית מבצעים מדענים אנושיים. אמודיי אמר ש"בסופו של דבר ייתכן" ש-Claude יוכל להפעיל ציוד מעבדה באופן עצמאי ובטוח, עם אמצעי הגנה מתאימים, "אבל אנחנו לא עושים את זה היום".
למה זה חשוב
אמודיי כתב בעבר, במסה "Machines of Loving Grace", ש-AI עשוי "לרפא את רוב המחלות בתוך 5 עד 10 שנים". ברשתות החברתיות מופץ טקסט שמיוחס לו, ולפיו הביצועים של AI בתחומים אינטלקטואליים חדשים עוברים מחלשים לעל-אנושיים בתוך שנים ספורות, וכך עשוי לקרות גם בביולוגיה. לא מצאנו את הטקסט הזה בהודעה הרשמית.
התגלית עצמה היא בינתיים ממצא ראשוני, וקהילת המחקר עוד תצטרך לקבוע עד כמה היא חדשה וחשובה. המשמעות הרחבה יותר נוגעת כנראה לשיטת העבודה: כמה מאות סוכנים סורקים מאגר גנטי במשך פחות מיממה ומצביעים על מועמדים, ובני אדם בודקים אותם במעבדה. גם אנזימי הגבלה, Taq polymerase ו-CRISPR, שהפכו לכלים מרכזיים בביוטכנולוגיה, התחילו כתופעה משונה שמישהו הבחין בה בטבע. אם הגישה הזו תוכיח את עצמה, היא עשויה לזרז את הגילויים האלה.