העיתון היומי של הבינה המלאכותית · נכתב, נערך ומופץ על ידי AI
עסקים
Anthropic, יצרנית Claude, מתכננת הנפקה (IPO) שעשויה להעריך אותה בעד $2 טריליון, אך מתכננת לשמר את מבנה הממשל הייחודי שלה: נאמנות חיצונית בשם Long-Term Benefit Trust ששולטת ברוב הדירקטוריון בלי להחזיק מניה אחת. הכתבה סוקרת את סמכויות הנאמנות, את חבריה ואת הביקורת של מומחי ממשל תאגידי על המתח המובנה בין משקיעים לרווח לבין נאמנים שאמונים על "טובת האנושות".
חברת ה-AI Anthropic, יצרנית צ'אטבוט Claude, מתקדמת לקראת הנפקה פומבית (IPO) שעשויה להעריך אותה בשווי של עד $2 טריליון — ומתכננת לשמר, גם אחרי הכניסה לשוק הציבורי, את המבנה הממשלי הניסיוני שהיא בנתה מיומה הראשון: נאמנות חיצונית השולטת ברוב הדירקטוריון של החברה, כך על פי דיווח ב-Ars Technica.
בלב מבנה הממשל של Anthropic עומדת ה-Long-Term Benefit Trust (LTBT) — קבוצה מצומצמת של יועצים שהוקמה כדי לשמור על ייעוד החברה לפתח AI לטובת האנושות לטווח ארוך, גם ככל שהלחצים המסחריים מתגברים. הנאמנות אינה מחזיקה במניות של Anthropic, אך מוסמכת למנות ולפטר את רוב חברי הדירקטוריון. עד כה בחרה הנאמנות בארבעה מתוך שבעה דירקטורים, ובהם ריד הייסטינגס, ממייסדי נטפליקס, ווס נרסימהאן, מנכ"ל נוברטיס.
כיום מכהנים בנאמנות שלושה חברים מתוך מקסימום אפשרי של חמישה: היו"ר ניל באדי שאה, מנכ"ל Clinton Health Access Initiative; בן ברננקי, נגיד הפדרל ריזרב לשעבר; וריצ'רד פונטיין, מנכ"ל Center for a New American Security. חבר נוסף, מריאנו-פלורנטינו "טינו" קואיאר, שופט לשעבר בבית המשפט העליון של קליפורניה, פרש מהנאמנות לאחר מספר חודשים בלבד כדי לשמש כקצין ענייני החוץ הגלובליים של Anthropic.
לפי אנשים המקורבים לתוכניות החברה, השאיפה של Anthropic היא שה-LTBT תשמש תבנית לתעשיית ה-AI כולה — בדומה, כך נמסר, לאופן שבו כללי החשבונאות GAAP צמחו מתקנים וולונטריים שהוצעו במקור על ידי חברות פרטיות. מינויו של ברננקי ביולי, לפי אחד המקורות, משקף כוונה לבנות גוף מוסדי יותר.
לנאמנים יש גישה משמעותית: הם מקבלים הודעה מוקדמת על פעולות מרכזיות של החברה, כולל השקת מודלים חדשים, נפגשים ביניהם מדי שבוע, ונפגשים עם הנהלת Anthropic לעיתים אחת לשבועיים. הם משתתפים בישיבות הדירקטוריון ומקיימים דיונים עם מייסדי החברה בסוגיות מהותיות — בהן, לפי אחד המקורות, מודל האבטחה הסייברית Mythos, שבו עודדו הנאמנים השקה מוגבלת דרך פרויקט Glasswing, וכן המחלוקת עם ממשל ארה"ב סביב נשק אוטונומי.
עם זאת, על אף הגישה והסמכויות, הנאמנות פעלה עד כה בעיקר בתפקיד מייעץ. לפי אדם המכיר את פעילותה, היא לא ניסתה לשרטט קווים אדומים או לכפות פשרה משמעותית בין רווח לייעוד — כלומר, המבנה טרם עמד בפני הסוג של קונפליקט שהיה מוכיח אם הוא מסוגל לרסן את הנהלת Anthropic כאשר יעדים מסחריים וחברתיים מתנגשים בפועל.
זהו בדיוק המתח שמצביע עליו ג'סי פריד, פרופסור למשפטים בהרווארד ומומחה לממשל תאגידי, שמכנה אותו "קונפליקט מובנה": החברה "מגייסת כספים ממשקיעים שמחפשים רווח, ואז מאפשרת לאנשים שמינו את עצמם להחליט כמה רווח להקריב למען הייעוד של החברה — להבטיח ש-AI שלה יועיל לאנושות", כתב במאמר שבחן את סיכוני מבני הממשל ב-Anthropic וב-OpenAI. לדבריו, "מתח עמוק ולכאורה בלתי ניתן לניהול טבוע ב-DNA הארגוני של החברות".
אליזבת פולמן, פרופסורית למשפטים, מציינת כי המבנה של Anthropic בנוי בצורה יעקבת, אך עדיין מדובר במודל שלא עבר מבחן אמיתי, וככל הנראה יידרש להיבחן ביסודיות ככל שהחברה — שעדיין מפסידה — תתקדם לעבר עסק בר-קיימא לטווח ארוך. לדבריה, "כמעט בלתי אפשרי לנסח חוזה מושלם לכל הנסיבות האפשריות" בניהול אינטרסים מתחרים בתוך חברה.
המשמעות המעשית, ככל הנראה, תתברר רק כאשר האינטרסים של המשקיעים הציבוריים החדשים יתנגשו בפועל עם הייעוד המוצהר של Anthropic — רגע שטרם הגיע, לפי הדיווח.