בנק אוף אמריקה גייס 1,000 קבלנים חיצוניים כדי לתקן פרצות שאיתרו Mythos של אנתרופיק וכלי AI נוספים

בנק אוף אמריקה הגדיל זמנית את כוח האדם שעוסק בתיקון פרצות אבטחה בכשליש. הבנק הוסיף 1,000 קבלנים ויועצים חיצוניים ל-3,000 העובדים שכבר עוסקים בתחום, כדי להתמודד עם הפרצות שאיתרו Claude Mythos של אנתרופיק ומודלי אבטחה אחרים מבוססי AI. כך דיווח האתר ITPro, על סמך ראיון שנתן מנכ"ל הבנק, בריאן מויניהן, לרשת CNBC. הסיפור הופץ גם בפוסט ברדיט, אבל הפרטים עצמם מבוססים על הכתבה ועל דברי מויניהן, ולא אומתו באופן עצמאי.

"הסיכון הזה הוא סיכון אמיתי", אמר מויניהן. "כשהמודלים מהסוג המתקדם (frontier) יצאו, רבים מאיתנו התיישבו ושאלו: איך אנחנו עוברים את זה מהר?" לדבריו, "גייסנו 1,000 קבלנים שיעזרו לנו בעבודת ה-patching (התקנת תיקוני תוכנה) ברבעון השני, והם עדיין כאן ועוזרים לנו, בנוסף ל-3,000 האנשים שיש לנו בתחום".

מודל שמוצא פרצות, וגל תיקונים בעקבותיו

אנתרופיק הציגה את Claude Mythos, מודל שמתמחה באבטחת מידע, באפריל. בהתחלה הגישה אליו ניתנה רק לשותפים מאושרים במסגרת תוכנית בשם Project Glasswing. לפי ITPro, ממשלת ארה"ב אסרה זמנית לייצא את Mythos ואת מודל Fable של החברה, ואת ההגבלות הסירה כעבור שלושה שבועות.

בנקים היו ברשימת הארגונים שקיבלו גישה למודל. ג'יי.פי. מורגן צ'ייס היה מהשותפים הראשונים, ולפי דיווחים מוקדמים יותר השנה, בנק אוף אמריקה בודק את המודל מאז אפריל. החשש המרכזי הוא היכולת של מודלים כאלה לאתר חולשות במערכות. ברגע שחולשה מתגלה, הארגון צריך לתקן אותה לפני שמישהו ינצל אותה. ככל הנראה זה הדבר העיקרי שהסיפור מלמד: כלי AI לא רק מוצאים בעיות, הם גם יוצרים מיד תור ארוך של עבודה אנושית.

מויניהן העיר גם על ניגוד עניינים אפשרי בשוק. החברות שמוכרות את הכלים שמוצאים את הפרצות מציעות גם שירותים לתיקון שלהן. "אנחנו צריכים להקדים אותם, ולזכור שמי שמפתח את התוכנה הוא גם מי שמנסה למכור לנו את השירותים", אמר.

עלות גבוהה, אבל לדבריו זמנית

לפי ITPro, מויניהן אמר ל-CNBC שהבנק הוציא ברבעון האחרון מאות מיליוני דולרים. הכסף הלך לתיקון תוכנה וגם להסדרת הציות לכללי איסור הלבנת הון, אחרי קנס כמעט שיא מהרגולטורים בארה"ב. עם זאת, הוא צופה שהעלות תרד: "ברגע שאתה מתקן, אתה לא צריך לתקן כל כך הרבה. הצינור מתקדם".

מנגד, הבנק מעריך שפרויקטי AI פנימיים יחסכו לו 300 מיליון דולר השנה ו-700 מיליון דולר בשנה הבאה. במקביל, לדברי מויניהן, הבנק מוציא 4 מיליארד דולר בשנה על טכנולוגיות חדשות, כולל AI. בשיחה עם אנליסטים אמר מויניהן ש-"AI עזר לנו" והזכיר 130 פרויקטים שכבר יושמו. הוא הודה ש-"אף אחד מהם אינו תורם גדול", אבל צפה שיפור של 10% ביעילות באותה עלות.

הדברים נאמרו בתקופה רגישה לבנק. מחיר המניה ירד ב-8% אחרי שהדוחות הרבעוניים הראו ירידה של 17% ברווח ברבעון השלישי, ואחרי שביום שלישי הוכרז על קנסות של 1.2 מיליארד דולר בגין הפרת כללי איסור הלבנת הון.

למה זה חשוב

המשמעות, ככל הנראה, היא שהיתרון של כלי AI לאיתור פרצות לא מגיע בחינם. כל פרצה שמתגלה מוסיפה עבודת תיקון, וארגון גדול עם הרבה מערכות ישנות עלול לגלות שהוא צריך עוד אנשים בבת אחת. אם הערכתו של מויניהן נכונה, מדובר בגל חד-פעמי שיתמתן אחרי שהמערכות יתוקנו. עד שזה יקרה, ארגונים שאין להם תקציב של בנק אוף אמריקה עשויים להתקשות לעמוד בקצב.