ניתוח BofA: ארה"ב וסין תלויות זו בזו ב-AI — אין ניצחון בודד אפשרי

לא ארה"ב ולא סין יכולות לזכות לבדן במרוץ הבינה המלאכותית, כך העריכה מאתי ג'או (Matty Zhao), ראשת מחלקת מניות סין המשותפת ב-Bank of America Global Research, בראיון ל-South China Morning Post שפורסם ביום שני. ההערכה מגיעה ימים ספורים לפני פסגה דו-צדדית רבת-משמעות בין וושינגטון לבייג'ינג, והיא מתבססת על כך ששרשראות האספקה הטכנולוגיות הגלובליות שלובות זו בזו לעומק חסר תקדים.

יתרונות וחולשות משני הצדדים

לדברי ג'או, לסין יתרונות שהתפתחו באזורים כמו רשתות חשמל וציוד ייצור. עם זאת, המדינה נותרת תלויה בספקים זרים עבור שבבים מתקדמים, זיכרון (memory) וחלק מהחומרים עתירי הטכנולוגיה. במילים אחרות: גם אם בייג'ינג משקיעה במהירות בתשתית ובייצור מקומי, הצוואר בקבוק בטכנולוגיית השבבים המתקדמת ביותר עדיין עובר, ככל הנראה, דרך ספקים מחוץ לגבולותיה.

ארה"ב, מנגד, מתמודדת עם מגבלה שונה לחלוטין: רשת החשמל האמריקאית ישנה בממוצע 30 עד 40 שנה, לעומת 15 עד 20 שנה בסין. הפער הזה אינו עניין תיאורטי — ברחבי ארה"ב עוררו מרכזי נתונים (data centers) חדשים שמוקמים לצורכי AI התנגדות ציבורית ופוליטית נרחבת, על רקע חשש מעליית מחירי החשמל לצרכנים.

למה זה חשוב

התמונה שמצטיירת מהניתוח היא של תלות הדדית ולא של תחרות אפסית. אם ההערכה של ג'או נכונה, המשמעות היא ששום צד לא יכול לבסס יתרון AI מוחלט תוך ניתוק מוחלט מהצד השני — סין זקוקה לרכיבים אמריקאים ומערביים, וארה"ב זקוקה, בין היתר, לקיבולת ייצור ותשתית שבהן לסין יתרון. זהו הקשר רלוונטי במיוחד לנוכח הפסגה הדו-צדדית המתקיימת השבוע, שבה נושאי טכנולוגיה ושבבים צפויים ככל הנראה לעמוד במרכז הדיון.

מבחינת קובעי מדיניות משני הצדדים, הניתוח מרמז שגישת "הפרדה טכנולוגית" מלאה (decoupling) עלולה להיות יקרה יותר ואיטית יותר ממה שנדמה, ושתחרות ה-AI עשויה למעשה לדרוש רמה כלשהי של שיתוף פעולה או לפחות המשך מסחר בין-לאומי ברכיבים קריטיים — גם בין שתי המעצמות המתחרות ביותר בזירה הטכנולוגית.