ריצ'רד בורצ'רדס, זוכה מדליית פילדס, על ההוכחה של OpenAI: "אנשים מבינים שהם טיפשים ומאשימים את ה-AI"

ההודעה של OpenAI על פתרון בעיית Navier-Stokes, אחת מהבעיות הפתוחות הקשות במתמטיקה, עוררה ויכוח סוער בקהילת המתמטיקאים. אחד הקולות הבולטים בו הוא של ריצ'רד בורצ'רדס, פרופסור למתמטיקה ב-UC Berkeley שזכה במדליית פילדס ב-1998. בראיון לעיתון הסטודנטים של ברקלי, The Daily Californian, אמר בורצ'רדס שהביקורת על ה-AI נובעת בעיקר מתסכול: "אני חושב שמה שמרגיז אנשים הוא שהם מתחילים להבין, לאט לאט, שהם טיפשים, ומאשימים בזה את ה-AI, למרות שזו לא באמת אשמתו".

בעיית מילניום ו-10,000 סוכנים

בעיית הקיום והחלקות של משוואות Navier-Stokes, המתארות את תנועתם של נוזלים, היא אחת משבע "בעיות המילניום" שבחר מכון Clay למתמטיקה בשנת 2000. מי שפותר אחת מהן זוכה בפרס של מיליון דולר.

לפי הכתבה, הפתרון של OpenAI הופק על ידי מודל פנימי שהפעיל כ-10,000 סוכני AI, כלומר מערכות AI שפועלות באופן אוטונומי. נועם בראון, חוקר ב-OpenAI, כתב ב-X שהתוצאה עלתה "מיליוני דולרים", יותר מסכום הפרס עצמו. לדברי בראון, עלויות כאלה יורדות מהר: ב-2025 נדרש כוח מחשוב עצום כדי להגיע לרמת מדליית זהב באולימפיאדה הבינלאומית למתמטיקה (IMO), וב-2026 כבר הספיק לשם כך מנוי ChatGPT ב-20 דולר לחודש. בראון צופה שבעוד שנה "לכל אחד יהיה AI בהישג יד שמסוגל לפתור בעיות בסדר גודל כזה".

"AI כבר טוב יותר מדוקטורנטים מתחילים"

בורצ'רדס אמר שציפה לתוצאה ברמה כזו רק בעוד עשר שנים, ושקצב ההתקדמות מפתיע אותו. "די ברור שאם הדברים ימשיכו כך, בעוד כמה שנים בני אדם שעוסקים במחקר מתמטי יהיו מיותרים", אמר. לטענתו, ה-AI כבר עולה על דוקטורנטים מתחילים, ורבים מהם "נושרים או מודאגים מאוד".

ועדיין, הוא לא רואה בזה נזק למי שאוהב ללמוד מתמטיקה. "אנשים מתלוננים שה-AI מוציא הוכחה פורמלית של 100,000 שורות להשערה מרכזית כלשהי. אני לא ממש רואה מה הנזק, כי תמיד אפשר להתעלם מזה, ואז אתה לא במצב גרוע יותר מקודם". בורצ'רדס, שמלמד קורס מתקדם באלגברה מופשטת, אף אמר שה-AI ילמד את הקורס טוב ממנו: הוא סבלני יותר, מתבטא טוב יותר, ולא כועס על שאלות טיפשיות.

ביקורת על ההוכחה ועל התעשייה

לא כולם שותפים להתלהבות. רובין הואנג, דוקטורנטית בשנה האחרונה למתמטיקה בברקלי, השתמשה ב-AI במחקר שלה ומצאה אותו "טיפש מאוד ולא יעיל מאוד". היא תיארה את המרדף של חברות ה-AI אחר בעיות פתוחות כ"מהלך ציני ביותר", והאשימה אותן בכך שהן מסכסכות בין מתמטיקאים ומעוררות חשש שמישהו, אדם או מודל, יפרסם תוצאה לפניהם.

גם ההוכחה עצמה נבחנת בזכוכית מגדלת. טריסטן בקמאסטר, פרופסור למתמטיקה באוניברסיטת ניו יורק, טען ברשתות החברתיות שייתכן שהמודלים אומנו על פרומפטים שהוא ושותפיו כתבו ב-Codex של OpenAI. עוד טען שהחברה סירבה לתת קרדיט למתמטיקאי לבנט אלפוגה, בשל קשריו לחברה המתחרה אנתרופיק. אלה טענות של בקמאסטר. הכתבה לא מביאה תגובה של OpenAI אליהן.

למה זה חשוב

הוויכוח חושף שאלה רחבה יותר מהוכחה אחת: מה נשאר לחוקר האנושי כשמכונה מסוגלת לייצר הוכחות שאדם מתקשה אפילו לקרוא. ככל הנראה, הדיון יעסוק פחות בשאלה אם ה-AI "מבין" מתמטיקה, ויותר בשאלות של אימות, קרדיט ומקומם של מתמטיקאים צעירים בתחום. בורצ'רדס והואנג מסכימים לפחות על דבר אחד: מתמטיקה היא גם תקשורת בין בני אדם. ייתכן שזה החלק שה-AI יתקשה להחליף.