בוסטון דיינמיקס חושפת ידיים חדשות לאטלס: ארבע אצבעות, חיישני מגע ופחות נקודות כשל

בוסטון דיינמיקס (Boston Dynamics) הציגה ידיים חדשות לרובוט האנושי (humanoid) שלה, Atlas. לפי The Verge, לידיים המעוצבות מחדש יש 13 דרגות חופש, כלומר 13 צירי תנועה נפרדים, ו"חיישני לחץ טקטיליים צפופים". השילוב הזה אמור לאפשר ל-Atlas להשתמש בכלי עבודה אמיתיים. בסרטון ההדגמה שפרסמה החברה הרובוט מחליף מקדח (ביט) במקדחה.

הפרט הבולט בעיצוב החדש הוא דווקא חיסרון: לידיים יש ארבע אצבעות בלבד. בבוסטון דיינמיקס ויתרו על הזרת, ולדבריהם המטרה הייתה "להפחית עלות, גודל ונקודות כשל". מדובר בהחלטה הנדסית מעשית. כל אצבע נוספת מוסיפה מנועים, חיישנים וחלקים נעים שעלולים להישבר, ומשמעות הוויתור היא ככל הנראה שהחברה מעדיפה רובוט אמין וזול יותר לייצור על פני חיקוי מלא של היד האנושית.

למה זה חשוב דווקא עכשיו

הידיים החדשות מוצגות בזמן ש-Atlas עובר מניסויים במעבדה להכשרה בסביבת ייצור אמיתית. כפי שדיווח The Robot Report, בוסטון דיינמיקס פתחה את Robotics Metaplant Application Center (RMAC), מתקן הכשרה בתוך מפעל Hyundai Motor Group Metaplant America, ליד סוואנה שבג'ורג'יה. יונדאי היא חברת האם של בוסטון דיינמיקס.

זאק ג'קובסקי (Zack Jackowski), מנהל המוצר והטכנולוגיה הראשי של החברה, תיאר את המתקן כ"מפעל להתנהגויות רובוטיות": מקום שבו לוקחים חלקים, מתקנים ותאי עבודה אמיתיים, מוסיפים רובוטי Atlas ומפעילים מיומנים, ומפיקים נתונים מגוונים ואיכותיים לאימון התנהגויות. לדבריו, Atlas לומד ממקורות שונים: הפעלה מרחוק (teleoperation), למידת חיזוק (reinforcement learning) בסימולציה, ומכשירי Universal Manipulation Interface (UMI).

המשימות שם מבהירות למה הרובוט צריך ידיים טובות יותר. Atlas מתאמן על הכנה ומיון של חלקי רכב לפני שהם מסודרים בסדר הנכון לפס ההרכבה. לפי ג'קובסקי, העבודה הזו דורשת רמה גבוהה של מניפולציה עדינה, כי חלקי רכב:

• צריך לאחוז בהם ישירות, כלומר להתמודד עם משטחים מורכבים;
• מחייבים לדעת איפה מותר לתפוס, כי לחלקים רבים יש אזורים קוסמטיים או שבירים;
• דורשים לא פעם עבודה בשתי ידיים, משום שהם גדולים, כבדים באופן לא מאוזן או עדינים;
• צריך לחלץ מאריזות משלוח מסובכות ולהכניס לתאים צפופים בדרך לפס הייצור.

ניתן להעריך שחיישני הלחץ הצפופים בידיים החדשות נועדו בדיוק לאתגרים כאלה. רובוט שמרגיש כמה חזק הוא לוחץ יכול לאחוז בחלק שביר בלי לפגוע בו.

התוכנית הגדולה

ההשקעה בידיים קשורה לתוכנית רחבה יותר. יונדאי הודיעה שתפרוס את Atlas ברשת המפעלים שלה ברחבי העולם, ותתחיל ב-25,000 יחידות במפעלים של יונדאי וקיה בשנים הקרובות. בוסטון דיינמיקס מתכננת להתרחב להרכבת רכיבים עד 2030. בשנה הבאה מתקן RMAC יעבור לבניין חדש שיגדיל אותו פי עשרה בערך, והחברה מתכוונת לבחון שימושים גם בתעשיות אחרות.

ג'קובסקי ציין שהנחות התכנון של גרסת הייצור של Atlas התבררו כ"קרובות מאוד לנכונות". לדבריו, עיקר הלמידה כיום נוגע ליישומים עצמם, למשל כיצד לשנות מתקנים ואריזות כך שיהיה קל יותר לרובוטים אנושיים לעבוד איתם.

המשמעות הרחבה היא שתחרות הרובוטים האנושיים עוברת בהדרגה מהשאלה "האם הרובוט יכול ללכת" לשאלה "האם הוא יכול לעבוד בידיים". ב-The Verge כבר תהו אם טסלה תלך בדרך דומה עם הרובוט שלה. בינתיים, לפחות בבוסטון דיינמיקס, נראה שהתשובה עוברת דרך ויתור על אצבע אחת.