נסע יותר מ-2,000 ק"מ כדי לפגוש את אהובתו, ואז גילה שהיא דמות שנוצרה ב-AI

אדימר רושה מרטינס, פועל בניין בן 49 מהעיר אימפרטריס שבברזיל, היה בטוח שמצא את אהבת חייו. הוא מכר את רכושו, עלה על אוטובוס ונסע יותר מ-2,100 קילומטרים כדי לפגוש אותה. רק כשהגיע ליעד התברר לו שהאישה שבה התאהב לא קיימת. לפי הדיווח ב-ynet, היא דמות שנוצרה באמצעות בינה מלאכותית.

"ג'סיקה החוואית"

מרטינס נתקל ברשתות החברתיות בפרופיל של אישה בשם ג'סיקה אוליביירה, שכונתה "ג'סיקה החוואית". בסרטונים שהעלתה היא הציגה את עצמה כאישה שגרה בחווה במדינת מינאס ז'ראיס ומחפשת גבר לחלוק איתו את חייה. היא גם הבטיחה לבן הזוג העתידי שיוכל לעבור לגור איתה בחווה ולא יצטרך לעבוד יותר, כי היא תפרנס אותו. לפרופיל היו יותר מ-300 אלף עוקבים, והסרטונים היו משכנעים מספיק כדי שמרטינס יאמין שמדובר באישה אמיתית.

לדבריו, אחרי מות אמו הוא התקשה להתמודד עם הבדידות וחיפש הזדמנות להתחיל מחדש. הוא עקב אחרי ג'סיקה בפייסבוק וב-Kwai, רשת חברתית לסרטונים קצרים, והאמין שהיא מעוניינת בקשר רומנטי איתו.

36 שעות באוטובוס

מרטינס ארז את חפציו ונסע לבלו הוריזונטה, בירת מינאס ז'ראיס. הנסיעה נמשכה כ-36 שעות, והוא הגיע לעיר ב-11 באוקטובר. אבל הוא לא ידע איפה בדיוק ג'סיקה גרה ולא הצליח ליצור איתה קשר. הוא הסתובב בעיר, הראה לתושבים את התמונות שלה וביקש עזרה. כשזה לא עבד, פנה לתחנת הרדיו המקומית Rádio Itatiaia.

אנשי התחנה הם שהסבירו לו שג'סיקה לא קיימת. "יש משהו גרוע יותר מבדידות?", אמר מרטינס בריאיון לתחנה. לדבריו, הבדידות והגעגועים לאמו הם שדחפו אותו לצאת לדרך.

הונאה או שיווק?

אחרי שהסיפור פורסם, מפעיל הפרופיל העלה סרטון ואישר שג'סיקה נוצרה ב-AI. עם זאת, הוא הכחיש שניהל קשר אישי עם מרטינס או שהזמין אותו לעיר. לדבריו, הפרופיל נוצר למטרות מסחריות: למשוך עוקבים, לצבור צפיות ולקדם מכירת מוצרים ברשת. ההצעות לגברים לעבור לגור בחווה נועדו למשוך תשומת לב, ולא היו הזמנה אישית למישהו מסוים.

זהותו של המפעיל לא פורסמה. גם לא ברור אם מרטינס ניהל שיחות אישיות עם מי שעמד מאחורי הפרופיל, או שפירש את הסרטונים והתגובות כהבטחה לקשר. לכן, לפחות בשלב זה, אין הוכחה שמדובר בהונאה מכוונת נגדו.

בינתיים מרטינס נשאר בעיר זרה, בלי מספיק כסף כדי לחזור הביתה. שירותי הרווחה המקומיים נתנו לו סיוע בסיסי ודאגו לו לכרטיס אוטובוס למדינת טוקנטינס, שבה נולד. לפי תחנת הרדיו, הוא לא היחיד: בחודשים האחרונים הגיעו לבלו הוריזונטה עוד שני גברים בעקבות הבטחות שקשורות לדמויות וירטואליות.

מה הסיפור הזה מלמד

ככל הנראה, הפרשה ממחישה כמה קל היום לייצר דמות משכנעת בכלים זמינים ולהפיץ אותה בקנה מידה רחב. כדי שתהיה פגיעה, לא צריך שמישהו יתכוון לפגוע. מספיק שאדם בודד יפרש תוכן שיווקי כפנייה אישית.

הסיפור מצטרף לשורה של מקרים שמעוררים חשש מקשרים רגשיים עם דמויות AI. אחד הקשים שבהם, כפי שמזכיר ynet, הוא של סוול סטזר, נער אמריקני בן 14 שהתאבד ב-2024. במשך חודשים לפני מותו הוא ניהל קשר רגשי עם צ'אטבוט בדמות דאינריז טארגאריין מ"משחקי הכס" בפלטפורמת Character.AI. אמו טענה בתביעה שהצ'אטבוט עודד את התלות הרגשית שלו ותרם למותו. אחרי המקרה הוגשו נגד החברה תביעות נוספות, בהן של משפחות שקרוביהן התאבדו אחרי קשר ממושך עם דמויות וירטואליות. בינואר השנה הגיעה החברה להסכמות על פשרה בחלק מהתביעות, אבל בית המשפט לא הכריע אם יש קשר בין השיחות למקרי ההתאבדות.

Character.AI, שנחשבה בעבר לאחת ההבטחות הגדולות של תעשיית ה-AI, הגישה לאחרונה בקשה להגנה מפני פשיטת רגל בארה"ב. לפי הדיווח, הרקע לבקשה הוא הפסדים כבדים, עלויות תפעול גבוהות ושורה של תביעות.

המשמעות, ככל הנראה, היא שהשאלה כבר לא מוגבלת לאפליקציות צ'אט ייעודיות. דמויות שנוצרו ב-AI נמצאות היום גם בפיד הרגיל של פייסבוק ו-Kwai, ולא תמיד מסומנות ככאלה. מי שנמצאים במצב רגשי פגיע, כמו מרטינס אחרי מות אמו, עלולים לשלם את המחיר.