צ'אטבוטים נכנסים לעידן הפרסומות, ואנתרופיק נשארת בחוץ

פרסומות בצ'אטבוטים כבר אינן תרחיש עתידי. לפי WIRED, יותר מ-100 אלף לקוחות מפרסמים ב-ChatGPT מאז שהמודעות הושקו שם בפברואר, וגוגל הרחיבה לאחרונה את הפרסום ב-AI Mode, הצ'אטבוט של מנוע החיפוש שלה, ל-10 מדינות נוספות מחוץ לארה"ב. אנתרופיק הולכת בכיוון ההפוך: היא עומדת בהתחייבות שנתנה בפרסומת הסופרבול שלה השנה לשמור על Claude ללא מודעות, ובמסמכי ההנפקה שהגישה לאחרונה אפילו לא הוזכרה האפשרות למכור פרסום.

WIRED מציין שקל יותר להחזיק בעמדה הזו עם כ-112 מיליארד דולר מכספי משקיעים. שאר התעשייה עשויה לגלות שפרסום הוא צורך, בגלל העלות הגבוהה של הפקת תשובות AI. גוגל טוענת שהמשתמשים מוצאים את המודעות "רלוונטיות מאוד", אבל לפי הכתבה המפרסמים עדיין רחוקים משביעות רצון, גם אם הם מצפים לשיפור.

מה עובד, לפי מי שמוכר את המודעות

עבור פלטפורמות נישה, שאין להן גישה להון סיכון בהיקף של מעבדות ה-AI הגדולות או להכנסות של ענקיות הטכנולוגיה, הפרסום עשוי להיות חיוני במיוחד. כאן נכנסת Koah Labs, סטארט-אפ מסן פרנסיסקו שמציג את עצמו כמי שמביא מודעות ליותר מ-200 אפליקציות, ובהן DeepAI ו-Liner. בין המפרסמים שלו נמצאות חברת הרפואה מרחוק Hims וחברת משלוחי הפרחים UrbanStems. מספר המפרסמים של Koah הוא כעשירית מאלה של OpenAI.

הנתונים הבאים מגיעים מהחברה עצמה ומהמנכ"ל שלה, ניק ביירד, ולא אומתו באופן עצמאי בכתבה:

• מודעות שנכתבו בחלקן על ידי AI מקבלות פי שניים הקלקות ממודעות שנכתבו כולן בידי אדם. לפי WIRED, קשה לקבוע מדוע, אך ככל הנראה טקסט כזה מרגיש טבעי יותר לצד תשובה של מודל.
• שיעור ההקלקה עומד על כ-3 אחוזים, בערך כמו במערכת הפרסום הוותיקה של גוגל.
• מפרסמים מפוקחים, כמו יצרניות תרופות, מחויבים לדרישות רגולטוריות לגבי מה שמותר ואסור לומר במודעה. הם נוטים להשאיר יותר שליטה בידי בני אדם, והתוצאות חלשות יותר.

ההבדל מחיפוש רגיל הוא גם בבחירת המודעה. חיפוש בגוגל על "עזרה בלחץ" יציג ככל הנראה מודעות למטפלים, ואילו ברשת של Koah מודעות לספא הצליחו אחרי שאלות שקשורות ללחץ. לדברי ביירד, המערכת בוחרת ומתאימה את המודעה לא רק לפי השאלה אלא גם לפי תשובת ה-AI, שמביאה איתה הקשר מהשיחה כולה. בנוסף, פרומפטים (הטקסט שהמשתמש מקליד לצ'אטבוט) ארוכים לפחות פי שניים משאילתות בגוגל, ולכן יש יותר מידע לעבוד איתו.

המחיר: השיחה עצמה

כאן נמצאת הנקודה הרגישה. כשמתבקשת להציג מודעה, Koah מקבלת בדרך כלל את כל השיחה של המשתמש עד אותו רגע. אנשים רבים משתמשים בצ'אטבוטים לא רק כבני שיח אלא גם כאנשי סוד, ולכן לא ברור אם יקבלו את הוויתור על פרטיות שכרוך במודעות מותאמות אישית. ביירד אומר ש-Koah מבצעת אנונימיזציה לשאילתות ושומרת אותן בצורה שאינה מזהה, אך סירב להרחיב על איסוף הנתונים ואחסונם.

ביירד מכיר בכך שהתאמה אישית עלולה להפוך לחודרנית, אך טוען שיש בה תועלת למשתמשים ולמפרסמים. כך למשל, מידע לא רגיש מהשיחה יכול לעצב את העמוד שנפתח אחרי ההקלקה. לחברה אין נתונים על כך שאנשים אכן רוצים עמודים כאלה.

המשמעות היא שהדיון על פרסום בצ'אטבוטים עשוי להיות פחות על עצם קיומן של המודעות ויותר על מה שמוכן המשתמש למסור בתמורה. ההחלטה של אנתרופיק הופכת בכך, ככל הנראה, גם לעמדה מסחרית: Claude ללא מודעות מול מתחרות שמבססות עליהן חלק מהמודל העסקי. השאלה היא כמה זמן הבידול הזה יחזיק, ואם המשתמשים בכלל יתנו לו משקל.