כל מה שחם בעולם הבינה המלאכותית · בעברית
המהדורה שלי הפודקאסט הפיד החי בית הספר ל-AI הצטרפו לערוץ הטלגרםרשות הרגולציה הסינית לאינטרנט, ה-CAC, הודיעה כי הסירה למעלה מ-5.61 מיליון פריטי תוכן וסגרה כ-49 אלף חשבונות בקמפיין אכיפה נגד תוכן זול שהופק בבינה מלאכותית ברשתות כמו WeChat, RedNote ו-Douyin. הקמפיין, שהשתרע על פני כ-2,400 אתרים ואפליקציות, התמקד בין היתר בחדשות מזויפות, תוכן מיני ואלים, והתחזות.
רשות הרגולציה הסינית לתקשורת דיגיטלית, ה-Cyberspace Administration of China (CAC), הודיעה השבוע כי הסירה למעלה מ-5.61 מיליון פריטי תוכן שהוגדרו כמזיקים או בלתי חוקיים, וסגרה כ-49 אלף חשבונות, במסגרת קמפיין אכיפה נגד ניצול לרעה של טכנולוגיית בינה מלאכותית מחוללת (generative AI) ברשתות החברתיות המובילות במדינה. כך דיווח ה-South China Morning Post ב-2 בספטמבר 2026, בהתבסס על הודעה שפרסמה הרשות באתרה.
הקמפיין, כך נמסר, השתרע על פני כ-2,400 אתרים ואפליקציות, ובהם חלק מהפלטפורמות הגדולות בסין: דואיין (Douyin) - האפליקציה האחות של TikTok, קוואישואו (Kuaishou), רדנוט (RedNote) ווויצ'אט (WeChat) של ענקית הטכנולוגיה Tencent Holdings.
לפי ה-CAC, הרשויות התמקדו בארבעה תחומים עיקריים: חדשות מזויפות שהופקו באמצעות בינה מלאכותית, תוכן בעל אופי מיני או אלים, התחזות, והפרות הנוגעות לבטיחות קטינים. הרשות ציינה כי יוצרי תוכן בדואיין, בקוואישואו ובוויצ'אט השתמשו בכלי AI כדי להפוך יצירות ספרות קלאסיות - כמו "רומן שלוש הממלכות" ו"מסע למערב" - לתוכן סנסציוני ודל-איכות שנועד למשוך תנועה וצפיות.
התופעה שסין מנסה לרסן מוכרת בעולם כולו בכינוי "AI slop" - תוכן מחולל-מכונה שמיוצר בהמוניות ובאיכות נמוכה, ומוצף לפידים ולערוצי חדשות במטרה למקסם חשיפה וצפיות ולא לספק ערך אמיתי לצרכן. ה-SCMP מציין כי ירידת עלות הכלים ועלייתם ברמת התחכום מאפשרת כיום ליוצרים להפיק דיפ-פייקים (deepfakes) משכנעים ותוכן פתיוני (clickbait) תוך שניות - קצב שמערכות המודרציה הקיימות מתקשות לעמוד בו.
היקף האכיפה - מיליוני פריטי תוכן ועשרות אלפי חשבונות במכה אחת - משקף ככל הנראה את החשש הגובר של בייג'ין מפני הנגישות ההולכת וגדלה של כלי בינה מלאכותית מחוללת, ומהקושי של פלטפורמות ענק כמו וויצ'אט ודואיין לסנן תוכן בקנה מידה כזה בזמן אמת. הבחירה להתמקד גם בעיוות של יצירות ספרות קלאסיות ידועות מרמזת ככל הנראה שהרגולטור רואה בכך לא רק סוגיה של דיסאינפורמציה, אלא גם פגיעה בתרבות ובמורשת שהמדינה מבקשת להגן עליהן.
באופן רחב יותר, הצעד הסיני מצטרף למגמה גלובלית של רגולטורים המנסים להדביק את הפער מול קצב ההתפתחות של כלי AI מחוללי תוכן. האכיפה הריכוזית והמהירה שמפגינה סין, בהשוואה לגישות רגולטוריות מבוזרות ואיטיות יותר במערב, עשויה להעיד על כך שממשלות שונות ינקטו דרכים שונות מאוד בהתמודדות עם אותה בעיה בדיוק - הצפת הרשת בתוכן שיוצרות מכונות ולא בני אדם.