משחקי הרובוטים ההומנואידים העולמיים בבייג'ינג, שהסתיימו ב-26 באוגוסט, שברו שיאי מהירות וקפיצה, אך כללו גם משימות חדשות שבודקות דיוק וזריזות - כמו חיבור כבלים לשקעים והשלכת פסולת לפח. המשימות הללו, שקלות מאוד לבני אדם, נועדו לבחון עד כמה הרובוטים מתקרבים לשימוש מעשי מעבר למגרש התחרות.
משחקי הרובוטים ההומנואידים העולמיים ה-2, שנערכו בבייג'ינג ונסתיימו ב-26 באוגוסט, הציגו לצד שיאי מהירות מרשימים גם דור חדש של אתגרים שבודקים משהו אחר לגמרי: דיוק בתנועות עדינות. לפי דיווח ב-Wired, האירוע - שנפתח ב-22 באוגוסט - כלל יותר מ-600 קבוצות ומעל 2,000 רובוטים, עם משתתפים מ-15 מדינות נוספות מלבד סין, שבה פועלים כיום למעלה מ-100 יצרני רובוטים הומנואידים.
השיאים לא איחרו לבוא. הרובוט Tiangong Ultra, שפותח על ידי מרכז החדשנות לרובוטיקה הומנואידית של בייג'ינג, רץ 100 מטר ב-8.86 שניות, ואילו רובוט בשם Lightning, מתוצרת יצרנית הסמארטפונים Honor, סיים את אותו מרחק ב-9.47 שניות בתחרות קודמת, ולפי דיווחים נוספים אף ב-9.32 שניות באימון - שני הישגים המהירים משיא העולם האנושי של אוסיין בולט (9.58 שניות). אותו רובוט Tiangong גם ניצח בקפיצה לרוחק עם קפיצה של 7.97 מטר, ורובוט אחר שיחק פינג פונג מול אלוף אולימפי אנושי.
אבל מה שהופך את האירוע השנה למעניין יותר מתחרות ספורט רגילה הוא סדרת אתגרים חדשים שהיו קלים מאוד לספורטאים אנושיים, אך נועדו להעמיס דווקא על ה"מוח" של הרובוטים ולא על השרירים שלהם: חיבור כבלים לשקעים, והשלכה איטית ומדויקת של פריט זבל לפח בתוך חדר שינה מדומה. משימות כאלה דורשות שליטה עדינה בתנועה ותפיסה מרחבית מדויקת - יכולות שרחוקות מהריצות והקפיצות שהובילו את הכותרות.
התקדמות זו נשענת, לפי הכתבה, על שילוב של חומרה חדשה - מנועים קומפקטיים בעלי הספק גבוה שמאפשרים לרובוטים לשמור על שיווי משקל דינמי במהירויות גבוהות - יחד עם אלגוריתמים שמאומנים בסימולציה. סטפני טלקס, חוקרת רובוטיקה מאוניברסיטת בראון, ציטטה בכתבה: "לסין הייתה הצלחה מדהימה בבניית חומרת רובוטים". החברה Unitree, שהוקמה בעיר ההייטק הנגג'ואו והנפיקה לאחרונה בבורסה, מוזכרת כמי שהובילה חלק ניכר מההתקדמות הזו בתחום החומרה.
לא הכול הלך חלק: בין הרגעים שתועדו היו רובוט שהוסח מדעתו מהופעת עידוד ונפל מעבר למעקה, ורובוטים נוספים ששרפו מנועים כשניסו לעצור בפתאומיות ממהירות גבוהה - עדות לכך שהמערכות נדחפות עד לגבולות היכולת הפיזית שלהן.
המעבר ממשימות של כוח ומהירות למשימות של דיוק ועדינות אינו מקרי, כך עולה מהכתבה: ככל הנראה מדובר בניסיון מכוון של מארגני התחרות לדחוף את חברות הרובוטיקה ההומנואידית לפתח מערכות שמתקרבות בהדרגה לפריסה מעשית בעולם האמיתי - כלומר רובוטים שיוכלו לבצע משימות בית ומשרד יומיומיות, לא רק להרשים על מסלול ריצה.