סין עושה צעד משמעותי לקראת הובלת תקינת ממשקי מוח-מחשב בעולם

סין עושה צעד משמעותי לקראת הובלת התקינה הבינלאומית של ממשקי מוח-מחשב (Brain-Computer Interface, או BCI). לפי דיווח ב-South China Morning Post, סין מכהנת כיו"ר המזכירות של תת-ועדה שעליה מפקחים במשותף שני ארגונים בינלאומיים מרכזיים. התת-ועדה נקראת ISO/IEC JTC 1/SC 43. בנוסף, בייג'ינג הכניסה את יישומי הטכנולוגיה לרשימת העדיפויות הלאומיות שלה לפיתוח.

מה תפקידה של התת-ועדה

לפי הדיווח, ל-SC 43 תפקיד לנסח תקנים גלובליים לתקשורת ולאינטראקציה בין מוחות למחשבים. השם עצמו מסביר את המבנה: ISO הוא הארגון הבינלאומי לתקינה ו-IEC הוא הנציבות הבינלאומית לאלקטרוטכניקה. JTC 1 היא הוועדה הטכנית המשותפת שלהם לתחום טכנולוגיות המידע, ו-SC 43 היא תת-ועדה שפועלת תחתיה.

ממשקי מוח-מחשב הם מערכות שקולטות אותות עצביים ומתרגמות אותם לפקודות למכשיר חיצוני, כמו מחשב, זרוע רובוטית או תוכנה. חלק מהן לבישות, למשל כובע עם חיישנים על הקרקפת, וחלק מושתלות בגוף. בשנים האחרונות התחום יצא מהמעבדות האקדמיות לניסויים קליניים ולמיזמים מסחריים. בגלל זה השאלה איך מודדים, מעבירים ומגינים על אותות מהמוח כבר אינה תיאורטית.

למה תקינה חשובה

תקנים בינלאומיים לא נראים דרמטיים, אבל הם קובעים הרבה. הם מגדירים מונחים משותפים, פורמטים להעברת נתונים, שיטות בדיקה ודרישות בטיחות ותאימות. חברה שהמוצר שלה כבר עומד בתקן נכנסת לשווקים בקלות רבה יותר. לעומתה, חברה שנדרשת להתאים את עצמה לכללים שכתבו אחרים עלולה למצוא את עצמה מאחור.

בדרך כלל, מי שמחזיק במזכירות של ועדת תקינה מנהל את התהליך: מתאם את סדר היום, מארגן את הדיונים ומלווה את הטיוטות. התקנים עצמם מאושרים בהצבעה של המדינות החברות. עם זאת, ההערכה המקובלת היא שהגורם שמנהל את התהליך יכול להשפיע על הקצב, על סדרי העדיפויות ועל נקודת הפתיחה של הדיון.

מי יקבע את הכללים

כאן נמצאת השאלה המרכזית. BCI היא טכנולוגיה רגישה במיוחד, כי מדובר בנתונים שמגיעים ישירות ממערכת העצבים של האדם. תקנים טכניים לתקשורת בין מוח למחשב ייגעו, לפחות בעקיפין, בשאלות של פרטיות, אבטחת מידע ובטיחות של משתמשים.

השילוב בין הנהגת המזכירות לבין הגדרת התחום כעדיפות לאומית מרמז ככל הנראה על אסטרטגיה מכוונת: לא רק לפתח את הטכנולוגיה, אלא גם להשתתף בעיצוב המסגרת שלפיה היא תימדד ותיבחן בעולם. דפוס דומה נראה בעבר בתחומים טכנולוגיים אחרים, שבהם השפעה על גופי התקינה נחשבה לנכס תעשייתי וגיאופוליטי.

המשמעות לשאר העולם, וגם לחברות ולחוקרים בישראל שפועלים בתחום הנוירוטכנולוגיה, היא שכדאי לעקוב מקרוב אחרי מה שקורה ב-SC 43. הכללים שינוסחו שם עשויים לקבוע אילו מוצרים ייחשבו תואמים, אילו נתונים ייאספו ובאיזו דרך, ומי יגיע לשוק כשהוא כבר מוכן.

בשלב זה החומר הזמין אינו מפרט אילו תקנים נמצאים על השולחן, מה לוחות הזמנים ואילו מדינות נוספות משתתפות בעבודה. התשובות לשאלות האלה יקבעו עד כמה ההובלה הסינית תתורגם להשפעה בפועל.