מחקר: סין עקפה את ארה״ב כמקום העבודה המוביל של חוקרי ה-AI הבכירים בעולם

סין עקפה את ארצות הברית והפכה למקום העבודה המוביל של חוקרי הבינה המלאכותית הבכירים בעולם. כך עולה ממחקר של צוות החשיבה Carnegie China שפורסם השבוע, כפי שדווח ב-South China Morning Post. לפי המחקר, בשנה שעברה הועסקו בסין 41% מחוקרי ה-AI המובילים שהמחקר עקב אחריהם. בארה״ב הועסקו 34% מהם.

היפוך מגמה בתוך שלוש שנים

הנתון בולט במיוחד לעומת 2022. באותה שנה ארה״ב החזיקה ביתרון ברור: 46% מהחוקרים הבכירים עבדו בה, לעומת 27% בלבד בסין. המחקר נקרא "Who's ahead in the global AI talent race" ("מי מוביל במרוץ העולמי על כישרונות ה-AI"), והוא מתאר תזוזה של ממש במאזן הכוחות בין שתי המעצמות.

לפי הדיווח ב-SCMP, עמק הסיליקון כבר לא מושך את חוקרי ה-AI הסינים כפי שמשך בעבר. יותר ויותר מהם בוחרים להישאר בסין ולבנות בה את הקריירה שלהם. בכתבה מוזכרים שני גורמים לכך: תעשיית AI מקומית שנמצאת בצמיחה מהירה, והגבלות מחמירות על אשרות בארה״ב.

למה זה חשוב

במשך שנים רבות נשען היתרון האמריקאי במחקר AI במידה רבה על יכולתה של ארה״ב למשוך את המוחות הטובים בעולם, ובהם לא מעט חוקרים שנולדו והוכשרו בסין. אם הזרם הזה נחלש או מתהפך, המשמעות ככל הנראה היא שהתחרות בין המעצמות על פיתוח מודלים מתקדמים תוכרע פחות לפי מקום ההכשרה של החוקרים ויותר לפי המקום שבו הם בוחרים לעבוד.

בשנים האחרונות חברות סיניות כמו עליבאבא, טנסנט, באידו ובייטדאנס משקיעות בכבדות בפיתוח מודלים משלהן. תעשייה מקומית כזו יוצרת מקומות עבודה אטרקטיביים לחוקרים ברמה הגבוהה ביותר, ולכן סביר להניח שחלק מהם כבר לא רואים צורך לעבור לחו״ל. במקביל, הקשחת מדיניות האשרות בארה״ב עשויה לגרום לחוקרים זרים לשקול מחדש אם כדאי להם להגיע לשם בכלל.

חשוב לסייג: המחקר מתייחס לקבוצה מוגדרת של חוקרים "מובילים" שאחריה עקב, והנתונים שפורסמו בדיווח אינם מפרטים איך נבחרה הקבוצה. לכן קשה לקבוע מהם בלבד מה היקף השינוי בכלל קהילת המחקר. ובכל זאת, בתוך שלוש שנים בלבד הפער התהפך מיתרון של 19 נקודות אחוז לארה״ב ליתרון של 7 נקודות אחוז לסין. זה אות ברור לכך ששוק הכישרונות ב-AI, שנחשב אחד המשאבים האסטרטגיים של העשור, כבר אינו חד-קוטבי.

בשביל קובעי המדיניות בוושינגטון, המחקר צפוי להעצים את הוויכוח על מדיניות ההגירה והאשרות לעובדים מיומנים. הוויכוח הזה כבר אינו רק שאלה כלכלית. הוא הפך לחלק מהמאבק על ההובלה הטכנולוגית.