סין מקימה חברת מדינה בשיונגאן לניהול משאבי הנתונים של הבינה המלאכותית
סין הקימה חברה ממשלתית חדשה, National Data Group Co, שתנהל את משאבי הנתונים של המדינה ותשרת את פיתוח הבינה המלאכותית. החברה ממוקמת בשיונגאן, "עיר העתיד" של סין במחוז חביי. ככל הנראה המהלך משקף תפיסה שלפיה נתונים הם משאב אסטרטגי בתחרות ה-AI, ושהמדינה רוצה לשלוט בהם ישירות.
סין הקימה חברה חדשה בבעלות המדינה, שתפקידה לנהל את משאבי הנתונים העצומים של המדינה. לפי South China Morning Post, המטרה היא להאיץ את תעשיית הבינה המלאכותית הסינית ולחזק את הכלכלה הדיגיטלית שלה. החברה נקראת National Data Group Co, ומושבה בשיונגאן (Xiongan New Area) שבמחוז חביי בצפון סין, אזור שבייג'ינג מציגה כ"עיר העתיד" שלה.
מה החברה אמורה לעשות
לפי הדיווח, החברה הוקמה כדי "לפתח ולנצל משאבי נתונים, לממש את הערך של רכיבי הנתונים (data elements), לשרת את פיתוח ה-AI ולטפח תעשיית נתונים". זהו ניסוח רחב, ובשלב זה לא פורסמו בחומרים שבידינו פרטים על היקף ההשקעה, על מבנה הבעלות המדויק או על מי שיעמדו בראש החברה.
המונח "רכיבי נתונים" לקוח מהשפה של המדיניות הכלכלית הסינית. בשנים האחרונות בייג'ינג מתייחסת לנתונים כגורם ייצור, כמו קרקע, עבודה והון. המשמעות המעשית היא שנתונים נתפסים כנכס שאפשר לארגן, לתמחר ולסחור בו, ולא רק כתוצר לוואי של פעילות דיגיטלית.
למה נתונים, ולמה עכשיו
מודלי שפה גדולים (LLM) ומערכות AI אחרות זקוקים לכמויות עצומות של נתוני אימון. בסין אוכלוסייה של כ-1.4 מיליארד בני אדם ומגזר ציבורי רחב שאוסף מידע בתחומים רבים, ולכן יש לה מאגר נתונים גדול במיוחד. אבל חלק גדול מהמידע הזה מפוזר בין משרדי ממשלה, רשויות מקומיות וחברות מדינה, ולא תמיד זמין בצורה מסודרת למי שמפתח מודלים.
הקמת גוף ייעודי ברמה הלאומית נראית כניסיון לרכז את המשאב הזה תחת ידה של המדינה ולהפוך אותו למשהו ששחקני AI יוכלו לעבוד איתו. ההערכה היא שהמדינה מעדיפה להחזיק בעצמה בשליטה על אופן הנגשת הנתונים, במקום להשאיר את המשימה לשוק.
הבחירה בשיונגאן
שיונגאן הוכרזה כאזור חדש ב-2017, כפרויקט דגל של ההנהגה הסינית שנועד, בין השאר, להוריד את העומס מבייג'ינג. ככל הנראה ההחלטה למקם שם חברת נתונים לאומית היא גם החלטה סמלית: היא קושרת את כלכלת הנתונים לחזון העירוני-טכנולוגי שבייג'ינג מקדמת כבר כמעט עשור.
המשמעות
המהלך ממחיש את ההבדל בין הגישה הסינית לגישה האמריקאית בתחרות על הבינה המלאכותית. בארצות הברית חברות פרטיות הן שאוספות, רוכשות ומנהלות את רוב הנתונים לאימון מודלים. בסין המדינה מציבה את עצמה כמי שמארגנת את המשאב הזה ישירות, באמצעות חברה ממשלתית.
עדיין לא ברור כיצד החברה תפעל בפועל: אילו נתונים יועברו אליה, באילו תנאים חברות כמו עליבאבא, טנסנט, באידו ובייטדאנס יוכלו לגשת אליהם, ואיך יטופלו שאלות של פרטיות ואבטחת מידע. התשובות לשאלות האלה יקבעו ככל הנראה אם מדובר בהאצה של ממש לתעשיית ה-AI הסינית, או בעוד גוף ממשלתי עם הגדרת תפקיד רחבה.