סין מובילה בכמות, ארה"ב משתווה באיכות: מחקר חדש על פטנטי הדרונים

חברות סיניות הגישו ב-2024 יותר מפי שניים וחצי בקשות לפטנטים על דרונים מאשר חברות אמריקאיות. אבל כשבודקים את ערך הפטנטים ולא רק את מספרם, התמונה משתנה: לפי מחקר חדש של LexisNexis, שתי המעצמות נמצאות "ראש בראש" במאבק על הדור הבא של טכנולוגיית הרחפנים.

המספרים

לפי הדוח, שפורסם ביום חמישי, חברות סיניות אחראיות ל-44% מבקשות הפטנט העולמיות בתחום הדרונים ב-2024. לחברות אמריקאיות יש 17% בלבד. זה פער גדול בכמות.

אבל LexisNexis לא עצרה בספירה. כשהפטנטים נמדדו לפי ערכם, הפטנטים האמריקאיים היו שקולים לאלה של סין. המשמעות, לפי הדוח, היא ששתי המדינות נמצאות בערך בתיקו בשווי הכולל של נכסי הפטנטים שלהן בעולם.

לפי כותרת הדיווח ב-South China Morning Post, חברות סטארט-אפ הן שמניעות את החדשנות בתחום. חומרי המקור שעמדו לרשותנו לא מפרטים אילו חברות מדובר.

למה כמות זה לא הכול

ספירה של פטנטים היא מדד נוח, אבל לא תמיד הוא מספר הרבה. חברה יכולה להגיש עשרות בקשות על שיפורים קטנים, ומתחרה יכולה להגיש בקשה אחת על טכנולוגיה שכל התעשייה תצטרך רישיון כדי להשתמש בה. בדיוק בגלל זה גופים כמו LexisNexis מנסים להעריך גם את ערך הפטנטים. בדרך כלל מסתכלים על נתונים כמו מספר הפעמים שפטנט מצוטט בפטנטים מאוחרים יותר, ובכמה מדינות הוא רשום. חומרי המקור לא מפרטים באיזו שיטה השתמשו במחקר הזה.

הממצאים מתאימים לדפוס שחוזר בכמה תחומים טכנולוגיים: סין מגישה כמויות גדולות של בקשות, וארה"ב מרוכזת יותר בפטנטים מעטים אך בעלי השפעה. ככל הנראה, הפער בין 44% ל-17% משקף גם הבדלים במדיניות. מדיניות התעשייה בסין עודדה במשך שנים הגשת פטנטים בהיקף רחב.

למה זה חשוב

דרונים כבר מזמן אינם רק צעצוע או כלי צילום. הם משמשים לחקלאות, ללוגיסטיקה, לבדיקת תשתיות, ובשנים האחרונות גם הפכו לרכיב מרכזי בשדה הקרב. תיק פטנטים חזק מעניק לחברות יתרון במשא ומתן על רישוי, הגנה מפני תביעות ויכולת לקבוע סטנדרטים.

המשמעות של הממצאים היא כנראה שהיתרון הסיני בייצור ובהיקף לא מתורגם אוטומטית לשליטה טכנולוגית. אם השוויון בערך הפטנטים יחזיק מעמד, התחרות על הדור הבא של הדרונים, שבו הבינה המלאכותית, הניווט האוטונומי והתוכנה צפויים לתפוס מקום גדול יותר, עשויה להיות פתוחה יותר ממה שנראה כשסופרים רק בקשות פטנט.