דוח Menlo Ventures: מודלים סיניים אחראים ל-89% מההוצאה הארגונית על קוד פתוח

מודלי בינה מלאכותית סיניים מהווים כמעט תשע עשיריות מההוצאה הארגונית העולמית המוערכת על מודלי קוד פתוח, כך עולה מדוח חדש של קרן הון הסיכון Menlo Ventures מעמק הסיליקון. על פי הדיווח ב-South China Morning Post, הדוח שפורסם השבוע מייחס למודלים הסיניים 89% מההוצאה הזו, ובראשם ניצבת משפחת המודלים Kimi של Moonshot AI, עם 61%.

אלא שהנתון הזה מספר רק חלק מהסיפור. לפי אותו דיווח, המתחרות האמריקאיות, שהמודלים שלהן קנייניים (proprietary), ממשיכות לגרוף את הרוב המכריע של ההכנסות הכוללות. במילים אחרות, סין מובילה בפלח הקוד הפתוח, אבל הכסף הגדול בשוק ה-AI הארגוני עדיין זורם למודלים הסגורים.

מה ההבדל בין פתוח לסגור

מודל קוד פתוח, או open source, הוא בדרך כלל מודל שהחברה המפתחת מפרסמת לציבור, כך שארגונים יכולים להוריד אותו, להריץ אותו על התשתית שלהם ולהתאים אותו לצרכיהם. מודל סגור, לעומת זאת, זמין בדרך כלל רק דרך שירות או API של החברה שפיתחה אותו, והלקוח משלם על השימוש.

ההבדל הזה עשוי להסביר חלק מהפער בין שני הנתונים. כשמודל זמין להורדה חופשית, הכסף שארגונים מוציאים עליו ככל הנראה נמוך יחסית, ולכן גם שליטה כמעט מוחלטת בפלח הפתוח אינה מתורגמת בהכרח לנתח גדול מסך ההכנסות בשוק.

למה לקרוא את המספר בזהירות

כדאי לשים לב לשני דברים. ראשית, מדובר בהוצאה מוערכת, וככל הנראה לא בנתון מדווח של החברות עצמן. שנית, Menlo Ventures אינה צופה ניטרלית בשוק הזה: הקרן ידועה כמשקיעה באנתרופיק, מפתחת Claude, אחת החברות הבולטות בתחום המודלים הסגורים.

המשמעות

המשמעות של הנתונים היא ככל הנראה ששוק ה-AI הארגוני מתפצל לשני מסלולים. במסלול הסגור נמצאות החברות האמריקאיות, שמרכזות את רוב ההכנסות. במסלול הפתוח, שבו ארגונים מחפשים גמישות ושליטה במודל, השחקניות הסיניות הן שקובעות את הקצב, לפחות לפי הערכת Menlo Ventures.

עבור ארגונים, גם בישראל, המשמעות היא שהבחירה במודל פתוח עשויה להיות, בפועל, בחירה במודל סיני. בחירה כזו עשויה להעלות שאלות של רגולציה, אבטחת מידע ותלות טכנולוגית, לצד השיקולים הרגילים של עלות וביצועים.

השאלה הפתוחה היא אם ההובלה בקוד הפתוח תתורגם עם הזמן גם להכנסות. בינתיים, לפי הדוח, היתרון של המודלים הסיניים ניכר בפלח הפתוח, ולא בסך ההכנסות של השוק.