יום שישי, 9 באוקטובר 2026 מתעדכן אוטומטית כל שעה
→ חזרה למהדורה

אסטרופיזיקאי נעזר ב-Claude כדי להרכיב בתוך ימים מפת שמיים מלאה באור אולטרה-סגול

לפי אנתרופיק, האסטרופיזיקאי בריס מנאר עבד עם Claude והרכיב את מה שמתואר כמפה המלאה הראשונה של השמיים באור אולטרה-סגול. העבודה כללה איחוד מאגרי נתונים קיימים והשלמה סטטיסטית של אזורים שלא נצפו, ונמשכה ימים ספורים במקום השבועות שהוערכו לעבודה ידנית.

אנתרופיק פרסמה החודש פרויקט שבו האסטרופיזיקאי בריס מנאר (Brice Ménard) עבד עם מודל ה-AI של החברה, Claude, והרכיב את מה שמתואר כמפה המלאה הראשונה של השמיים בתחום האולטרה-סגול (UV). לפי הדיווח, העבודה נמשכה ימים ספורים, לעומת שבועות שהוערכו לביצוע ידני. בכותרות הפרויקט מופיע השם Claude Science.

פער ישן במפת השמיים

אסטרונומים מיפו את השמיים כולם בתחומי אורך גל רבים, מגלי רדיו ועד קרני גמא. לפי הדיווח, דווקא באולטרה-סגול נשאר פער: לא הייתה מפה אחידה אחת של כל השמיים. אולטרה-סגול הוא אור שהעין האנושית אינה רואה, ואטמוספירת כדור הארץ בולעת את רובו, ולכן מודדים אותו בעיקר מטלסקופים בחלל. כנראה זו אחת הסיבות לכך שהנתונים שנאספו מפוזרים בין מקורות שונים ואינם מכסים את כל השמיים.

הדיווח מתאר את הפרויקט כמשימה מהסוג שחוקרים דוחים שוב ושוב: היא שימושית, אבל אינה בראש סדר העדיפויות ודורשת זמן רב שאין להם.

מה בדיוק עשה Claude

לפי התיאור, מנאר הנחה את Claude בשלושה שלבים עיקריים:

  • איתור מאגרי נתונים קיימים של תצפיות באולטרה-סגול בארכיונים ציבוריים.
  • איחוד מקורות שונים זה מזה (בפורמט, בכיסוי ובשיטת המדידה) למפה אחת.
  • השלמה סטטיסטית של אזורים בשמיים שלא נצפו, בעזרת הסקה מהנתונים הקיימים.

לפי הדיווח, מנאר המשיך לעבוד על פרויקטים אחרים במקביל לתהליך כולו. המפה שהתקבלה מיועדת בין השאר לשמש כלי הוראה ונקודת פתיחה לשאלות מחקר ראשוניות.

הסתייגות חשובה: לא כל המפה נצפתה

חלק מהמפה אינו תצפית ישירה. הוא הערכה סטטיסטית שמשלימה אזורים חסרים. לכן היא מתאימה ככל הנראה בעיקר להמחשה ולבדיקות ראשוניות, ולא תחליף למדידה בפועל. באותו דיווח מצוין שהשלמות כאלה דורשות אימות אנושי ושקיפות בשיטה הסטטיסטית, וגם גילוי ברור של המקומות שבהם ערכים שחושבו על ידי AI משלימים תצפיות אמיתיות.

למה זה חשוב

הסיפור לא מציג את Claude כמי שגילה תגלית אסטרונומית חדשה. הוא מראה איך מודל שפה (LLM) מטפל בעבודה המייגעת שמסביב למדע: חיפוש נתונים, ניקוי, התאמה ואיחוד. בכל תחום מחקר יש עבודה כזאת שלא נעשית, פשוט כי לאף אחד אין זמן.

המשמעות היא ככל הנראה שינוי בחשבון שחוקרים עושים כשהם מחליטים מה שווה את הזמן שלהם. אם משימה ש"עולה" שבועות יורדת לכמה ימים של הנחיה ופיקוח, פרויקטים שנדחו שנים עשויים להפוך למעשיים. לפי הדיווח, גם תחומים כמו מדעי האקלים וגנומיקה מלאים במשימות איחוד נתונים מהסוג הזה.

ובכל זאת, המקרה הזה מבוסס על תיאור של החברה שמפתחת את המודל. כדי להעריך את איכות המפה עצמה צריך להמתין לבחינה של קהילת האסטרונומים: עד כמה ההשלמות הסטטיסטיות מחזיקות מים, והאם המפה תשמש בפועל במחקר.

💬 יש לכם הערה על הכתבה?
פרסומת

→ לכל הכתבות