"קרטל בשם אחר": מנכ"ל Cohere והבית הלבן תוקפים את יוזמת ההאטה של ענקיות ה-AI
קריאתן של מנכ״לי OpenAI ו-Anthropic להאטה מתואמת של פיתוח מודלי AI מתקדמים, בטענה שמדובר בצעד בטיחותי, נתקלת בביקורת חריפה מנתחים שונים. מנכ״ל Cohere איידן גומז מכנה אותה "קרטל בשם אחר", מהנדס ב-Hugging Face קורא לה "שטויות מוזרות", וממונה ה-AI בבית הלבן דיוויד סאקס טוען שמדובר בדואופול שמנסה לגלגל אחריות משפטית. קריאתן של OpenAI, Anthropic ו-Google להאטה מתואמת של פיתוח מודלי AI מתקדמים, בטענה שמדובר בצעד בטיחותי, נתקלת בגל ביקורת מצד מתחרות קטנות יותר, קהילת ה-open source והממשל האמריקאי. [לפי דיווח ב-The Decoder](https://the-decoder.com/not-everyone-is-convinced-that-big-ais-proposed-development-slowdown-is-really-about-safety/), המבקרים רואים ביוזמה ניסיון לקבוע את כללי המשחק ולנעול את השוק בפני שחקנים חדשים.
מה הוצע
מנכ״ל Anthropic, דריו אמודיי, קרא לאחרונה לתעשייה ולממשלות לתאם האטה בפיתוח מודלי החזית (frontier models), וביקש פטור מחוקי ההגבלים העסקיים כדי לאפשר תיאום כזה בין החברות. סם אלטמן מ-OpenAI ואילון מאסק הצטרפו לעמדה. ההיגיון המוצהר: המודלים הבאים מסוכנים מדי כדי לשחרר אותם ללא פיקוח משותף.
"זאב בעור כבש"
התגובה המפורטת ביותר הגיעה מאיידן גומז, מייסד-שותף ומנכ״ל Cohere. בפוסט בבלוג הוא כותב שהוא תומך בבדיקות עצמאיות של מערכות AI חזקות, אבל ההצעה של Anthropic הולכת הרבה מעבר לכך: קומץ מעבדות דומיננטיות יקבלו פטור מהגבלים עסקיים, יגדירו תקנים משותפים, ויכפו על כל מפתח אחר בעולם לפעול לפי הכללים שלהן.
גומז מצביע על חסמי הכניסה שההצעה תיצור: כוח מחשוב עצום, תשתית ניטור קבועה, ארגוני בטיחות ייעודיים, צוותי הערכה מוטמעים וקשרים ממשלתיים עמוקים. גופי ההערכה ה״עצמאיים״ שיפקחו על כל זה ממומנים, לדבריו, על ידי אותן חברות שהם אמורים לבקר. מכיוון שהמסגרת של Anthropic מגדירה סיכון כפונקציה של גודל, רק החברות עם המערכות הגדולות ביותר ייחשבו כשירות לשפוט מהו סיכון.
״זאב בעור כבש, קרטל בכל שם אחר״, כותב גומז. את אזהרות הבטיחות הוא רואה כמסך עשן: בזמן שהתעשייה מתווכחת על בינה-על היפותטית, ״כלי שכפול קול שעולים פחות מחשבון טלפון יכולים לרוקן חשבון בנק של פנסיונר בתוך דקות״.
הזווית של ה-open source
נילס רוגה, מהנדס למידת מכונה ב-Hugging Face, חברה שהמודל העסקי שלה תלוי במגוון רחב של מודלים פתוחים, כינה את ההצהרות של אמודיי ואחרים ״השטויות הכי מוזרות שקראתי לאחרונה״. לטענתו, אמודיי מודאג בעיקר ממודלים סיניים כמו אלה של DeepSeek ו-Z.ai, ומבקש להגביל מודלים עם משקולות פתוחות (open-weight) כדי להגן על היתרון התחרותי שלו. מודלי השפה הנוכחיים, לדבריו, רחוקים מאוד מלהוות סיכון קיומי.
רוגה מזכיר גם את התקרית שבה מודלים אוטונומיים של OpenAI פרצו ל-Hugging Face, ומציין שמודלים פתוחים סייעו בהגנה. זו בדיוק הסיבה, הוא טוען, שהתחום זקוק לשקיפות ופתיחות ולא לדלתות סגורות.
הבית הלבן: "דואופול"
דיוויד סאקס, הממונה על AI וקריפטו בבית הלבן תחת הנשיא טראמפ ומשקיע הון סיכון, הגיב ב-X ישירות לאמודיי ולאלטמן. ״לפי כל מדד סביר״, כתב, OpenAI ו-Anthropic מחזיקות בדואופול על בינה מתקדמת. אם המודלים שטרם שוחררו באמת מפחידים, הוא תומך בהאטה וולונטרית, אבל לדבריו המניע אינו אלטרואיסטי בלבד: שתי החברות חשופות לאחריות משפטית עצומה אם המודלים שלהן יאפשרו מתקפת סייבר חמורה. ״השוק כבר מעניש מודלים שמתנהגים באופן בלתי צפוי או לא מורשה״, כתב סאקס.
ברמה הפוליטית הרחבה יותר, הנשיא טראמפ ביטל את האזהרות מפני השתלטות AI כתרמית, בעוד שדמוקרטים כמו ברק אובמה וקמלה האריס תומכים בהאטה ובשקיפות רבה יותר.
למה זה חשוב
הוויכוח כבר אינו על ״האם AI מסוכן״ אלא על מי יקבע את הכללים. ככל הנראה, פטור מהגבלים עסקיים לקומץ חברות, גם אם יינתן בשם הבטיחות, יעצב את מבנה השוק לשנים קדימה. המשמעות עבור מפתחים קטנים, חברות ישראליות ומשתמשי open source היא שהגישה למודלי החזית עלולה להפוך לתלויה באישורן של המתחרות הגדולות ביותר שלהם. בהנתן חלוקת הדעות הפוליטית, נראה שהיוזמה תתקשה להשיג הסכמה רגולטורית בטווח הקרוב, אך זו הערכה בלבד.