כל מה שחם בעולם הבינה המלאכותית · בעברית
המהדורה שלי הפודקאסט הפיד החי בית הספר ל-AI הצטרפו לערוץ הטלגרםארגון הזכויות הדיגיטליות EFF פרסם מאמר עמדה הקורא לבתי המשפט בארה"ב שלא להרחיב את דיני זכויות היוצרים בתגובה לגל התביעות נגד חברות בינה מלאכותית גנרטיבית. הארגון משווה את החששות הנוכחיים לפאניקות טכנולוגיות היסטוריות (מכשירי VTR, הגרמופון, המצלמה) ומתריע כי תיאוריית "דילול השוק" שמקדמים בעלי זכויות בתיקים כמו נגד Anthropic עלולה לתת לחברות תוכן גדולות כוח וטו על יצירה חדשה.
ארגון הזכויות הדיגיטליות EFF (Electronic Frontier Foundation) פרסם מאמר עמדה שבו הוא קורא לבתי המשפט בארצות הברית שלא לשנות את כללי דיני זכויות היוצרים בתגובה לגל ההתדיינויות המשפטיות סביב בינה מלאכותית גנרטיבית (generative AI). לטענת הארגון, בעלי זכויות יוצרים מנסים לנצל את החששות סביב הטכנולוגיה כדי להשיג הרחבה דרמטית של ההגנות המשפטיות שלהם – הרחבה שתפגע, ככל הנראה, ביוצרים חדשים ובציבור הרחב יותר משתגן על היוצרים הקיימים. הפרסום המלא זמין באתר EFF.
ה-EFF פותח את הטיעון בהשוואה לפאניקות טכנולוגיות קודמות בתולדות זכויות היוצרים. בשנות ה-80 בעלי זכויות מרכזיים פנו לקונגרס ולבתי המשפט בטענה שמכשירי הקלטת וידאו (VTR) הם "ליצרן הסרטים האמריקאי ולציבור האמריקאי מה שהחונק מבוסטון הוא לאישה הלבד בביתה" – ציטוט שמובא במאמר. אז דחה בית המשפט העליון את הטענות המוגזמות, וקבע כי למכשיר יש שימושים לגיטימיים רבים, כמו הקלטה לצפייה מאוחרת יותר, והזהיר את בתי המשפט מפני שינוי דיני זכויות היוצרים בתגובה לטכנולוגיות חדשות. הארגון מזכיר גם את המלחין ג'ון פיליפ סוזה, שטען ב-1906 כי הפסנתר המכני והגרמופון יחסלו את הקומפוזיציה המוזיקלית, ואת חששות הציירים שהמצלמה תחליף את המכחול – חששות שלא התממשו; לפי המאמר, המצלמה דווקא הובילה לפריחה מחודשת בציור דיוקנאות ולהתפתחויות בלתי צפויות כמו צילום עיתונאי.
כיום, לטענת EFF, גל תביעות חדש בארצות הברית ומחוצה לה מבקש מבתי המשפט לעשות בדיוק את מה שבית המשפט העליון הזהיר מפניו: להרחיב באופן דרמטי את ההגנה על זכויות יוצרים בהתבסס בעיקר על היפרבולה וספקולציה. בעלי הזכויות מקדמים את מה שהארגון מכנה תיאוריית "דילול השוק" (market dilution) – הטענה שפיתוח כלי AI גנרטיביים אינו יכול להיחשב "שימוש הוגן" (fair use), משום שהכלים עלולים לעודד ריבוי יצירות מתחרות. EFF הציג את עמדתו נגד תיאוריה זו בתזכירי amicus שהגיש בתיקים Concord Music Group, Inc. v. Anthropic PBC וכן In re Mosaic LLM Litigation.
לפי הארגון, קבלת התיאוריה תחתור תחת התכלית החוקתית של דיני זכויות היוצרים – עידוד יצירת יצירות ביטוי לטובת הציבור – שכן דיני זכויות היוצרים נועדו לעודד יצירה חדשה הבנויה על יצירות קיימות, וענישה מיועדת להפרה ולא לתחרות. תיאוריית "דילול השוק", כך נטען, עלולה לתת לבעלי זכויות כוח וטו בלתי מרוסן על כל ביטוי שעלול להתחרות ביצירה שבבעלותם – מה שיפגע, ככל הנראה, ביצירה ובהבעת רעיונות חדשים.
המאמר מוסיף שתי טענות תומכות: ראשית, מחקר שאליו מפנה הארגון מצביע על כך שדגמי AI גנרטיביים גדולים אינם צפויים לייצר תוצרים מפרי זכויות, מכיוון שככל שמאגר הנתונים לאימון גדול יותר, כך פוחתת השפעתה של כל דוגמת אימון בודדת על התוצר הסופי. שנית, EFF מציין כי כלי AI אינם בהכרח מחליפים יצירתיות אנושית, ומביא כדוגמאות אמנים המשלבים AI ביצירתם: האמנית נטריס גסקינס מבוסטון, היוצרת אמנות אפרו-פוטוריסטית ובהם דיוקן של אוקטביה באטלר המוצג בנמל התעופה של סן פרנסיסקו; האמנים ההודים פרתיק ארורה וורון גופטה, שמשתמשים ב-AI גנרטיבי לעיצוב מחודש של מדע בדיוני מערבי; האמן אלכס סמית' מפילדלפיה, שמשתמש ב-AI לעיצוב מחודש של אפרו-פוטוריזם עם גיבורי-על שחורים, קווירים ובמידות גוף גדולות; ואנה מיליאצ'קי, פרופסור לאדריכלות ב-MIT, שהשתמשה ב-AI ליצירת "סרט תיעודי לא-לינארי" על אנדרטאות מלחמת העולם השנייה ביוגוסלביה.
עמדת EFF ממחישה קו שבר מרכזי בוויכוח המשפטי סביב בינה מלאכותית: האם התאמת דיני זכויות היוצרים לחששות מפני AI תשרת בסופו של דבר את הציבור והיוצרים, או שדווקא תבצר את מעמדם של בעלי זכויות גדולים על חשבון תחרות ויצירה חדשה. ככל הנראה, האופן שבו יכריעו בתי המשפט בתיקים כמו התביעה נגד Anthropic ישפיע ישירות על גבולות השימוש ההוגן בפיתוח מודלים גנרטיביים בשנים הקרובות.