כל מה שחם בעולם הבינה המלאכותית · בעברית
בנושא
השופט הפדרלי אמית מהטה דחה שתי תביעות אנטיטראסט נגד גוגל. את התביעות הגישו Chegg ו-Penske Media, החברה האם של Rolling Stone, וטענו ש-AI Overviews מסיטה מהן תנועת גולשים. לפי מהטה, "ציפייה אינה הסכם". לדבריו, דיני ההגבלים העסקיים לא יכולים להחליף את המחוקק.
מדינת פלורידה פנתה לבית המשפט בבקשה לעצור את פיתוח מודלי ה-AI המתקדמים ביותר של OpenAI. לטענת המדינה, מודלי שפה גדולים מאיימים על הציוויליזציה, והיא מכנה אותם "המטרד הציבורי הגדול ביותר שנוצר אי פעם". מדובר בניסיון של מדינה אמריקאית להשתמש בכלים משפטיים קיימים נגד פיתוח frontier AI.
חבר מושבעים פדרלי בסן דייגו קבע שה-Taptic Engine של אפל מפר שני פטנטים של Taction Technology, ופסק לחברה פיצויים של 5.72 מיליארד דולר. לפי ynet, זה אחד מסכומי הפיצויים הגדולים שנפסקו אי פעם בארצות הברית בתיק פטנטים. אפל הודיעה שתערער, והסכום הסופי עוד עשוי להשתנות.
בית משפט קבע שממשל טראמפ רשאי להכניס את אנתרופיק לרשימה שחורה, אחרי שהחברה סירבה להפעיל תכונות מסוימות במודל Claude. לפי השופטים, "מודלי AI מוגבלים יתר על המידה" עלולים לגרום לכישלון של מבצעים צבאיים. ככל הנראה, לפסיקה תהיה השפעה על היכולת של חברות AI לעמוד על מגבלות הבטיחות שלהן מול דרישות הממשל.
בית המשפט הפדרלי לערעורים בוושינגטון דחה ביום שישי, ברוב של שניים מול אחד, את עתירת אנתרופיק נגד אחד משני הסימונים של הפנטגון שהגדירו אותה "סיכון בשרשרת האספקה". לכן משרד ההגנה יכול להמשיך לחסום את השימוש ב-Claude. אנתרופיק אומרת שהיא בוחנת את כל האפשרויות, ובהן ערעור לבית המשפט העליון.
מסמכים פנימיים שנחשפו בתביעת הניו יורק טיימס נגד מיקרוסופט ו-OpenAI מגלים כי מנהל Applied Science במיקרוסופט, ברנט הכט, כתב במזכר מינואר 2023 שאיסוף תוכן לאימון מודלים גדולים הוא "הגניבה הגדולה ביותר של עבודה בהיסטוריה האנושית". באותם מסמכים מצוטט גם ראש ChatGPT ב-OpenAI, שכינה את הצ'אטבוט "איום קיומי" על מו"לים.
מסמכים משפטיים שנחשפו לאחרונה בתביעת הניו יורק טיימס נגד OpenAI ומיקרוסופט מגלים שבכירים בשתי החברות תיארו באופן פנימי את סריקת התוכן לאימון המודלים כ"לופ אבדון" ואף כ"גניבת העבודה הגדולה בהיסטוריה האנושית". מיקרוסופט מנסה להתנער מהציטוטים, אך אלה עולים בקנה אחד עם המציאות שאליה מכוונת התביעה: אתרי תוכן שנפגעים מהחלפת החיפוש בצ'אטבוטים.
מסמכים פנימיים שנחשפו השבוע בתביעת הזכויות שמובילה הניו יורק טיימס נגד מיקרוסופט ו-OpenAI מגלים שבכירים בשתי החברות הזהירו כבר לפני שנים מהנזק הכלכלי שגורמת גריפת תוכן חדשותי לאימון מודלים ללא רישוי. מנהל בכיר במיקרוסופט תיאר את הגריפה כ"גניבת העבודה הגדולה בהיסטוריה האנושית", ונתוני החברה עצמה מראים צניחה של עד 93% בשיעורי ההקלקה מ-Copilot לאתרי חדשות.
בית המשפט העליון של ניו מכסיקו קנס את עורך הדין סטיבן ארונס ב-5,000 דולר והרשיע אותו בביזיון, לאחר שהגיש כתב ערעור בתיק רצח שכלל עדויות של עדים שהומצאו לחלוטין על ידי ChatGPT. ארונס הודה שהזין תמלול של המשפט לצ'אטבוט מבלי לאמת את התוצאה, וכתב הטענות נמחק כולו מהתיק.
ממשל טראמפ הגיש הצהרת עמדה רשמית בתביעת זכויות היוצרים של הניו יורק טיימס נגד OpenAI ומיקרוסופט, בתמיכה בטענה שאימון מודלי שפה על טקסטים מוגנים הוא שימוש הוגן. הממשל טוען שהגבלת האימון תפגע ב"שגשוג האמריקאי", בעוד טראמפ עצמו מנהל תביעת דיבה נפרדת נגד העיתון.
ארגון הזכויות הדיגיטליות EFF פרסם מאמר עמדה הקורא לבתי המשפט בארה"ב שלא להרחיב את דיני זכויות היוצרים בתגובה לגל התביעות נגד חברות בינה מלאכותית גנרטיבית. הארגון משווה את החששות הנוכחיים לפאניקות טכנולוגיות היסטוריות (מכשירי VTR, הגרמופון, המצלמה) ומתריע כי תיאוריית "דילול השוק" שמקדמים בעלי זכויות בתיקים כמו נגד Anthropic עלולה לתת לחברות תוכן גדולות כוח וטו על יצירה חדשה.
שופטת פדרלית בקליפורניה ביטלה את הכרזת הפנטגון על Anthropic כ"סיכון בשרשרת אספקה", וקבעה שההחלטה הייתה נקמנות בלתי חוקית על רקע סירוב החברה לוותר על קווים אדומים בשימוש צבאי במודלים שלה. הפסיקה מבטלת גם סנקציות דומות שהטילו תשעה גופים פדרליים נוספים, אך אינה מחייבת את הפנטגון להשתמש במוצרי Anthropic, ולפי דיווחים משרד ההגנה צפוי לערער.
שופטת פדרלית בקליפורניה פסקה כי החלטת משרד המלחמה האמריקני להגדיר את אנתרופיק "סיכון בשרשרת אספקה" ולחסום אותה מחוזי ממשל הייתה נקמנות בלתי חוקית, בניגוד לתיקון הראשון לחוקה. הסכסוך פרץ לאחר שאנתרופיק סירבה לוותר על הגבלות שהציבה על שימוש צבאי במודלי Claude שלה.
מושל קליפורניה גאווין ניומסום חתם על חוק שמחייב את לשכת עורכי הדין של המדינה לגלות מראש שימוש בבינה מלאכותית בכתיבת שאלות בחינת העורכים. החקיקה מגיעה בעקבות סערה מפברואר 2025, שבה התברר כי חברה חיצונית ניסחה בעזרת AI 23 מתוך 171 שאלות בחירה מרובה בבחינה, בלי ליידע את הנבחנים מראש.
בדיקה שערך סטארטאפ הליגל-טק הישראלי Lizzy AI מצאה כי ChatGPT ושני כלי AI ישראלים ייעודיים למשפט הצליחו יותר משאלות מרובות הברירה בבחינת לשכת עורכי הדין מאשר בוגרי הפקולטות המובילות למשפטים בישראל. עם זאת, לפי החברה, ציון גבוה במבחן ידע אינו מעיד בהכרח על אמינות לשימוש מעשי בעבודה משפטית.
תובע המייצג את עצמו בבית משפט בקונטיקט הסתיר טקסט לבן על רקע לבן במסמכים משפטיים, בניסיון להנחות מערכת AI היפותטית לפעול לטובתו. השופט חשף את התרמית, קבע כי מדובר בניסיון פסול להשפיע על כלי קבלת החלטות, ושלל מהתובע את זכות ההגשה האלקטרונית.