צמחים מדברים בחשמל: סטארטאפ בנה מודל AI שמנסה לפענח את השפה שלהם
הסטארטאפ Electric Plant פיתח את Bombadil, מודל AI שמפענח את האותות החשמליים שעוברים בגבעולי צמחים ומתרגם אותם לנתונים על צורכי הצמח. החברה גייסה 11.2 מיליון דולר בסבב סיד, והיא טוענת שהחיישנים הזולים שלה יכולים להגדיל יבולים ולחסוך 20% או יותר במים.
גם לצמחים יש "שפה" משלהם, והיא עוברת בזרמים חשמליים זעירים. סטארטאפ בשם Electric Plant מנסה לתרגם אותה. לפי דיווח ב-TechCrunch, החברה אוספת נתונים כבר שלוש שנים כדי לבנות מודל AI בשם Bombadil. המודל מפענח את האותות החשמליים שעוברים בגבעול הצמח ומדווח למגדלים מה הצמח צריך. לצורך הבאת המוצר לשוק גייסה החברה לאחרונה 11.2 מיליון דולר בסבב סיד.
צמח על גלגלים
הכול התחיל ב"צמח סייבורג". ג'סטין מאסט, מייסד שותף ומנכ"ל החברה, קרא לפני כמה שנים ספרות מדעית ונתקל במחקר על צמח בית שחובר למעמד ממונע. כשהצמח "רצה" יותר אור, עברו אותות חשמליים ברקמות החיות שלו. לוח בקרה זיהה את הזרם והסיע את הצמח קרוב יותר למקור האור. "אמרתי לעצמי, מה לעזאזל?", סיפר מאסט ל-TechCrunch. "זו הייתה הכניסה שלי לבור הארנב".
בהמשך חבר מאסט ללי פון קראוס, מדען מוח שעבד בעבר עם DARPA, סוכנות המחקר המתקדם של משרד ההגנה האמריקאי, ויחד הקימו את Electric Plant. המייסדים מקווים שהמודל יוביל יום אחד לכלי שיאפשר לבני אדם "לדבר" עם צמחים. "אנחנו מקשיבים יותר משאנחנו מדברים, אבל הקשבה היא הצעד הראשון", אמר מאסט.
איך זה עובד
לדברי מאסט, גם בחממות המבוקרות ביותר אין לחקלאים תמונה מלאה של מה שהצמחים שלהם צריכים. הכלים המקובלים, כמו בדיקות קרקע, ספקטרוסקופים ידניים וצילומי לוויין, "מתוחכמים, אבל היכולת שלהם להגיע אל תוך הצמח לא מתוחכמת במיוחד", לדבריו. "רוב הדברים האלה עדיין מפגרים די הרבה אחרי הצרכים של הצמח בזמן אמת".
ובכל זאת, דווקא בכלים האלה השתמשה החברה כדי לאמן את Bombadil. לפי החברה, המודל יודע כיום לפרש אותות חשמליים של כ-125 מיני צמחים, מעצי סקוויה ושרכים ועד עגבניות ודליות. "אנחנו יודעים שהמודל יעקוף הרבה מהציוד הזה", אמר מאסט.
החיישן עצמו בגודל של אייפון רגיל שקופל לאורכו. הוא מוצמד לצמח בברגי נירוסטה, שצריכים לחדור לקמביום, שכבת הרקמה החיה שנמצאת ממש מתחת לקליפה. כך החיישן קולט שינויים חשמליים בסדר גודל של מיקרו-וולט. הנתונים עוברים ברשת אלחוטית בצריכת חשמל נמוכה לתחנת בסיס, משם הם מפוענחים בענן על ידי Bombadil, והתוצאות נשלחות ללקוח. הלקוח יכול להיעזר בהן, למשל, כדי לכוונן את לוחות הזמנים של ההשקיה או הדישון. לפי מאסט, מספיקים כמה חיישנים בודדים לאקר (כ-4 דונם) כדי לקבל תוצאות מדויקות.
הטענות והמספרים
החברה מדגישה את המחיר. לדברי מאסט, הכלים הקיימים עולים בדרך כלל אלפי דולרים, בעוד שהחיישן של Electric Plant עולה "עשרות דולרים". הוא גם טוען שמערכת כזו יכולה להגדיל יבולים ובמקביל להפחית את צריכת המים ב-20% או יותר. מאסט סירב לחשוף מי הלקוחות הראשונים של החברה.
"זה המודל המגוון ביותר שנוצר אי פעם על אותות חשמליים ביולוגיים", אמר מאסט. "אף אחד לא עשה משהו מקביל לזה בעולם החי".
את סבב הסיד הובילו קרנות Onto Ventures ו-Climactic, ובהשתתפות Ponderosa, Endeavor Catalyst, Ludlow, Michigan Rise, The Fund, Schox VC ו-Dug Song.
למה זה חשוב
חשוב לזכור שכל הטענות על ביצועי המודל, על החיסכון במים ועל היתרון לעומת הציוד הקיים מגיעות מהחברה עצמה. בכתבה לא מוצגים נתונים עצמאיים שמאמתים אותן. ועדיין, אם הן יחזיקו, המשמעות ככל הנראה רחבה: חיישן זול שמודד את מצב הצמח "מבפנים" ובזמן אמת עשוי לאפשר לחקלאים ולאנשי ייעור להגיב לצורכי הצמח לפני שהבעיה נראית לעין, ולא אחריה. בעולם שבו המים הופכים למשאב יקר יותר ויותר, זו בשורה שחקלאים רבים, גם בישראל, ככל הנראה ירצו לבחון מקרוב.