גוגל דיפמיינד ו-WRI מפרסמות מפת יערות עולמית: מבחינה בין יער עתיק למטע, אבל מפספסת כמחצית מגידולי העצים והיערות הנטועים

גוגל דיפמיינד ו-World Resources Institute (WRI) פיתחו מפה עולמית חדשה בשם ForTy, קיצור של Forest Typology. המפה לא מסתפקת בשאלה אם גדלים עצים באזור מסוים, אלא מנסה לקבוע איזה סוג של יער או גידול נמצא בו. לפי הדיווח ב-The Decoder, המפה מסווגת את שטחי היבשה בעולם, נכון לשנת 2020, ברזולוציה של 10 מטרים לשש קטגוריות: יער ראשוני, יער שמתחדש באופן טבעי, יער נטוע, יער מטעים לעץ, גידולי עצים כמו דקל שמן, גומי וקקאו, ו"קרקע אחרת". אבל לצד רמת הדיוק הכוללת הגבוהה, המפה מזהה רק כמחצית מגידולי העצים ומהיערות הנטועים.

למה דווקא 2020

לפי מפתחי המפה, זו המפה העולמית הראשונה מסוגה. מאגרים קודמים, ובהם מאגר של הנציבות האירופית, מכסים רק חלקים מהעולם. המניע העיקרי לפרויקט הוא תקנת האיחוד האירופי למוצרים נקיים מכריתת יערות (EUDR). התקנה אוסרת על מוצרים הקשורים ליערות שנכרתו או נפגעו אחרי 31 בדצמבר 2020, כולל מוצרים שהופקו אחרי שיער ראשוני הוסב למטע. מטעי דקל שמן וקקאו נחשבים קרקע חקלאית, ולכן חברות שבודקות את שרשרת האספקה שלהן צריכות לדעת איך נעשה שימוש בכל שטח בשנת 2020. ForTy אמורה לספק להן את נקודת הייחוס הזו. לפי הדיווח, היא עשויה לשמש גם יוזמות אחרות שנשענות על נתונים דומים, כמו Tropical Forest Forever Facility (TFFF) ויעד האו"ם להגן על 30 אחוז משטחי היבשה בעולם עד 2030.

איך מלמדים מחשב להבחין בין יערות

הקושי, כך מסבירים בדיפמיינד, הוא שסוג היער נקבע לפי ההיסטוריה שלו ולא רק לפי המראה. יער מעורב ותיק שניטע בידי אדם יכול להיראות מהחלל כמו יער טבעי. מטע שנכרת לאחרונה עדיין נחשב יער לפי ההגדרה, אף שבתמונות הלוויין רואים בו קרקע חשופה.

כדי להתמודד עם זה, המערכת נשענת על AlphaEarth Foundations, מודל של דיפמיינד שדוחס נתונים מכמה לוויינים לתיאור תמציתי של כל פיקסל. מעליו פועלים כמה מודלים לזיהוי תמונה בשלושה שלבים. המודל הראשון לומד מדוגמאות מאומתות. התחזיות שלו, יחד עם נתונים חיצוניים על גובה עצים, מבנים ואובדן יערות, הופכות לנתוני אימון מורחבים למודל שני. בשלב האחרון המערכת מנתחת נתונים מכמה שנים יחד כדי להחליק חריגות. מודל השפה Gemini של גוגל שימש להתאמת נתוני אימון ישנים להגדרות של האיחוד האירופי. בסבבי תיקון הוסיפו מומחים כ-43 אלף דוגמאות, בין השאר כדי לתקן כרמים באירופה שסווגו כגידולי עצים, יערות אורן טבעיים במרכז אמריקה שתויגו כנטועים, ומטעי דקל שמן שלא זוהו באפריקה ובאינדונזיה.

הדיוק: תלוי מה מחפשים

כדי לבדוק את המפה, שני מומחים בחנו כל אחד מ-8,190 אתרים שנבחרו באקראי. המפה צדקה ב-90.2 אחוז מהמקרים, ולפי הדיווח עקפה על אותם נתוני בדיקה את המפות של הנציבות האירופית. אבל המפתחים עצמם מזהירים שהציון הכולל מקבל דחיפה משמעותית מהקטגוריה "קרקע אחרת", שקל לזהות.

בחלוקה לפי סוגי יער התמונה שונה. המפה זיהתה נכון 89 אחוז מהיערות הראשוניים, אבל רק כמחצית מגידולי העצים ומהיערות הנטועים, ו-60 אחוז מהמטעים. גם בכיוון ההפוך יש בעיה: בין רבע לשליש מהשטחים שהמפה סימנה כמטעים או כגידולי עצים סווגו בטעות, ובשליש מהשטחים שסומנו כיער נטוע הסיווג היה שגוי. יש גם מגבלה מובנית. תמונות לוויין כמעט לא מראות איך מנהלים את הקרקע, ולכן החוקרים משתמשים במחזור של 40 שנה כקו מפריד בין מטעים ליערות נטועים אחרים, וקו כזה לא מתאים לכל אזור.

המשמעות

הפערים האלה נמצאים בדיוק בגבולות שהכי חשובים ל-EUDR, כלומר ההבחנה בין יער טבעי למטע ובין יער לגידול חקלאי. המשמעות היא ככל הנראה ש-ForTy יכולה לשמש נקודת פתיחה טובה לבדיקה, ולסמן לחברות ולרגולטורים היכן כדאי להתעמק. בשלב הזה קשה לראות בה הכרעה סופית אם מוצר מסוים עומד בתקנה. בקטגוריות הרגישות ביותר עדיין יידרשו בדיקה בשטח ושיקול דעת אנושי.