יום שישי, 2 באוקטובר 2026 מתעדכן אוטומטית כל שעה
→ חזרה למהדורה

גוגל משלמת לאתרי תוכן על שימוש בחומרים שלהם ב-AI, והסכומים זעומים

גוגל משלמת לכ-100 אתרי תוכן דיגיטליים על שימוש בתוכן שלהם ב-AI Overviews, ב-AI Mode ובצ'טבוט Gemini. לאתרים קטנים ובינוניים מדובר לעיתים בפחות מ-0.1% מהכנסות הפרסום שלהם, וחלק מהמו"לים אומרים שאינם יודעים איך מחושבים הסכומים. התוכנית מופעלת בזמן שהנציבות האירופית חוקרת את גוגל בחשד להגבלים עסקיים.

גוגל משלמת כיום לכ-100 אתרי תוכן דיגיטליים על תוכן שמשמש אותה ב-AI Overviews (הסיכומים שנוצרים ב-AI בראש דף התוצאות), במצב החיפוש AI Mode ובצ'טבוט Gemini. אבל רוב המשתתפים מקבלים סכומים קטנים מאוד, ויש ביניהם פערים גדולים. כך עולה מדיווח של The Information, שסוכם באתר The Decoder.

כמה גוגל משלמת בפועל

תוכנית הפיילוט הושקה לפני פחות משנה. המו"לים המשתתפים יכולים לראות ב-Google Search Console, כלי הניהול של גוגל לבעלי אתרים, באיזו תדירות נעשה שימוש בתוכן שלהם וכמה הרוויחו ממנו.

הסכומים שונים מאוד מאתר לאתר. אצל כמה בלוגים ואתרים קטנים ובינוניים התשלומים מסתכמים בפחות מ-0.1% מהכנסות הפרסום שלהם. אתרים קטנים קיבלו פחות מ-1,000 דולר על פני כמה חודשים. מו"ל אחד קיבל 50 עד 60 אלף דולר במשך כמה חודשים, ומו"ל אחר מרוויח יותר ממיליון דולר בשנה.

לפי הדיווח, גובה התשלום תלוי במידה שבה כל מקור תורם לתשובה של ה-AI. אבל חלק מהמשתתפים אמרו ל-The Information שאינם יודעים איך גוגל מחשבת את הסכומים, ושהתשלומים יכולים להשתנות מחודש לחודש בלי הסבר. נראה שתוכן בתחומי נישה עם קהל נאמן, כמו אנימה וגיימינג, מכניס יותר.

מו"לים גדולים מסרבים להצטרף

כמה מו"לים גדולים מסרבים להצטרף לתוכנית, כדי ללחוץ על גוגל להעלות את התשלומים. זה קורה בזמן שהתנועה לאתרים שלהם כבר יורדת: כמה מחקרים הראו ש-AI Overviews מקטינים משמעותית את מספר הכניסות לאתרים ברשת הפתוחה. הסיבה ברורה: כשהמשתמש מקבל תשובה מוכנה בדף החיפוש, יש לו פחות סיבה ללחוץ על הקישור למקור.

הלחץ הרגולטורי

התוכנית פועלת על רקע משפטי ורגולטורי שהולך ומחריף. ביולי 2025 הגישו מו"לים עצמאיים תלונה לנציבות האירופית נגד AI Overviews. בספטמבר של אותה שנה תבעה Penske Media, החברה שבבעלותה Rolling Stone, את גוגל בגלל אובדן תנועה והכנסות מפרסום.

בדצמבר 2025 פתחה הנציבות האירופית בחקירת הגבלים עסקיים. היא בודקת אם גוגל כופה תנאים לא הוגנים, כשהיא משתמשת בתוכן של מו"לים לפיצ'רים של AI בלי תשלום הולם ובלי אפשרות אמיתית לבחור שלא להשתתף (opt-out).

בנוסף, בית משפט בגרמניה קבע ש-AI Overviews הם תוכן של גוגל עצמה, ולא סיכום של חומר קיים. ב-The Decoder מעריכים שאם הפרשנות הזאת תתקבל גם במקומות אחרים, למו"לים יהיה בסיס משפטי לדרוש דמי רישוי בכל פעם שגוגל משתמשת ביצירה שלהם בתשובת AI. מבחינת גוגל זה סיכון כספי ממשי: קשה מאוד, אולי בלתי אפשרי, לחשב במדויק כמה כל מקור תרם לכל תשובה. ניהול התשלומים יוסיף עלויות, והעמלות עצמן עלולות לפגוע משמעותית ברווחיות שלה.

למה זה חשוב

בינתיים גוגל היא שקובעת את הכללים: הסכמי רישוי סלקטיביים, אפשרות opt-out, ומודל תשלום שבו היא מחליטה כמה שווה כל תוכן. לפי הניתוח ב-The Decoder, השיטה הזאת מכניסה את המו"לים ל"דילמת האסיר". מעטים מרוויחים, ורוב המשתתפים מקבלים מעט או כלום. מי שעוזב כמעט לא מפעיל לחץ על גוגל, כי מקורות אחרים ממלאים את החסר. מי שנשאר מקבל את התעריפים שלה.

המשמעות ככל הנראה היא שכל עוד כל מו"ל מנהל משא ומתן לבד ולא במסגרת קבוצתית, לגוגל יש יתרון מובנה. כדי שהמאזן הזה ישתנה, סביר שיידרשו החלטות של רגולטורים או של בתי משפט, כמו חקירת הנציבות האירופית והפסיקה בגרמניה.

💬 יש לכם הערה על הכתבה?
פרסומת

→ לכל הכתבות