GPT-6 Astra פתר 49 מתוך 50 בעיות פיזיקה תיאורטית? הטענה עדיין מחכה למקור

ברשת מסתובבת בימים האחרונים טענה שמייחסת ל-GPT-6 Astra, המודל החדש של OpenAI, הישג חריג: פתרון אוטונומי של 49 מתוך 50 בעיות מחקר בפיזיקה תיאורטית שטרם פורסמו. מדובר בציון של 98%, בעלות של פחות מ-3 דולרים לבעיה. לפי הטענה, החוקרים סימנו בתחילה כמה מהתשובות כשגויות, ורק אחר כך גילו שדווקא המודל זיהה טעויות בחישובים של פיזיקאים מהשורה הראשונה.

הבעיה היא שכרגע אין לכל הפרטים האלה מקור ראשוני. הם מופיעים רק בכותרת של פוסט בפורום r/singularity. בחומרים שעמדו לרשותנו אין מאמר, הודעה רשמית או מאגר נתונים שמאשרים אותם. בשלב הזה צריך להתייחס לטענה כאל דיווח שלא אומת.

מה כן ידוע על Astra

לפי סוכנות הידיעות AFP, OpenAI החלה בתחילת ספטמבר להפיץ בהדרגה את GPT-6, שנקרא גם Astra. הראשונים שקיבלו גישה היו לקוחות נבחרים מתחום הסייבר, ואחריהם יקבלו אותה לקוחות משלמים נוספים. משתמשי הגרסה החינמית והתוכנית הזולה ביותר לא יקבלו גישה.

לפי Inc42, החברה מגדירה את Astra כ"מודל המסוגל ביותר שלה עד כה". חלון ההקשר שלו (context window, כמות הטקסט שהמודל יכול לעבד בבת אחת) הוא 1.05 מיליון טוקנים. הפלט המקסימלי הוא 128 אלף טוקנים, והידע שלו מעודכן עד 30 באפריל 2026. המחיר הוא 10 דולרים למיליון טוקנים בקלט ו-50 דולרים למיליון טוקנים בפלט. המודל מיועד בעיקר לעבודה אוטונומית: ניווט באתרים, עבודה עם מסמכים וגיליונות אלקטרוניים, וכתיבה ובדיקה של קוד.

ה-98% שכן מופיע בהודעה הרשמית

כאן העניין מסתבך. בהודעה הרשמית שמצטטת Inc42 מופיע ציון של 98%, אבל הוא מתייחס ל-FrontierMath Tier 4, מבחן במתמטיקה. לצד זה OpenAI מדווחת על 99.9% ב-ARC-AGI-3 ועל 100% ב-ExploitBench. החברה גם כותבת ש-Astra "כבר עזר לפתור בעיות פתוחות ותיקות במתמטיקה". בהודעה הרשמית, כפי שהיא מצוטטת במקורות, אין אזכור למבחן בפיזיקה תיאורטית.

אין בכך כדי להפריך את הטענה על הפיזיקה. ייתכן בהחלט שקיים מחקר נפרד שטרם הגיע לתקשורת. אבל זה כן מחזק את הצורך לראות את המקור עצמו לפני שמאמצים את המספר.

למה כדאי לחכות

הסיפור על חוקרים שגילו שהמכונה צדקה והם טעו מושך במיוחד, ולכן דווקא הוא דורש בדיקה. כדי להעריך את ההישג צריך לדעת מי החוקרים, אילו בעיות נבחרו, איך נבדקו התשובות ומי קבע בסוף שהמודל צדק. השימוש בבעיות שלא פורסמו נועד ככל הנראה למנוע "זיהום": מצב שבו המודל כבר נתקל בתשובות במהלך האימון. אבל בלי פרסום של הבעיות ושל שיטת הבדיקה, אין דרך לאמת את זה.

ההקשר הכללי מחייב זהירות כפולה. נשיא OpenAI, גרג ברוקמן, אמר בשיחה עם עיתונאים ש"לא בלתי סביר להרגיש שאנחנו נמצאים עכשיו בעידן ה-AGI". המדען הראשי של החברה, יאקוב פחוצקי, הזהיר באותה שיחה שמודל "יכול להיות טוב מאוד בהשגת מטרה, ועדיין לפעול בדרכים שמנוגדות לכוונת האדם". כשהחברות עצמן מדברות בטון כזה, טענות שלא אומתו מתפשטות מהר.

אם המחקר יפורסם ונתוניו יעמדו בבדיקה, המשמעות עשויה להיות משמעותית מאוד, כי מדובר בכלי שמשתתף בעבודה המדעית עצמה ולא רק בפתרון מבחנים. עד אז, הטענה היא בגדר דיווח שלא אומת.