התואר שלו הוא "פילוסוף": הנרי שבלין מקיימברידג' הצטרף ל-Google DeepMind
הפילוסוף הנרי שבלין מאוניברסיטת קיימברידג' מקדיש כעת 80% מזמנו ל-Google DeepMind, בתפקיד שנקרא פשוט "פילוסוף". בראיון ל-IEEE Spectrum הוא מסביר למה מחקר פילוסופי על AI צריך להתקיים בתוך המעבדות. הוא מדבר גם על יצירתיות של מודלי שפה, על ה"סלופ" ועל השאלה כמה אוטונומיה לתת לסוכני AI.
חברות ה-AI המובילות מגייסות מהנדסים, חוקרים ומומחי בטיחות, ולצדם גם פילוסופים. אחד מהם הוא הנרי שבלין, פילוסוף מהמרכז לעתיד הבינה (Leverhulme Centre for the Future of Intelligence) באוניברסיטת קיימברידג'. במאי האחרון הצטרף שבלין ל-Google DeepMind, מעבדת ה-AI של גוגל, ומאז הוא מקדיש לה 80% מזמנו. התואר הרשמי שלו: "Philosopher". הוא עדיין פעיל גם בקיימברידג'.
בראיון ל-IEEE Spectrum, שערך דייוויד בריבי, שבלין מתואר כחלק מקבוצה הולכת וגדלה של פילוסופים שעובדים בתוך חברות AI מובילות. השאלות שהעסיקו אותו באקדמיה הן גם השאלות שהוא מביא איתו לתפקיד החדש: איך בני אדם צריכים להתייחס ל-AI גנרטיבי? באיזו מידה אנחנו מתייחסים למודל שפה גדול (LLM) כאילו היה אדם, ובאיזו מידה זה נכון לעשות כך? אם AI יהפוך למודע, איך נדע? והאם יש היגיון לחשוב שיום אחד יהיו ל-AI זכויות מוסריות?
למה דווקא בתוך המעבדה
שבלין מונה כמה סיבות למעבר. היו לו סטודנטים מצטיינים רבים מ-DeepMind, הוא ראה בעבודה שם אפשרות להשפיע ישירות, והוא מרגיש קרבה עמוקה בין התרבות ב-DeepMind לבין הגישה המדעית שהוא מעדיף. כדוגמה להשפעה הוא מספר שאחרי הרצאה שנתן ב-DeepMind, אדם שעובד במוסד פיננסי גדול הוביל שינויים בארגון שלו, ולהערכת שבלין הם משפיעים לטובה על מיליוני אנשים. לדבריו, המעבדות הן "המקום שבו מתבצעים פילוסופיה ומדעי קוגניציה באיכות גבוהה במיוחד".
הביקורת שלו על האקדמיה חדה למדי. לטענתו, חלקים גדולים מתחום האתיקה של AI באקדמיה "התעוררו לאט" ליכולות של הטכנולוגיה. הוא מוסיף שבגלל קצב ההתפתחות המהיר, קשר יומיומי עם הטכנולוגיה הוא "חיוני" כדי לפתח הבנה טובה של מודלי שפה, שהם לדבריו "דברים מאוד מוזרים".
יצירתיות, "סלופ" ושפת המכונה
כדוגמה לרעיון שהתיישן בגלל קצב ההתקדמות, שבלין מביא את הוויכוח על יצירתיות של מודלי שפה. בעבר רבים טענו שהמודלים יפיקו רק תוכן אפרורי ובינוני. היום, לדבריו, הם עוסקים במתמטיקה בחזית המחקר וכותבים קוד טוב יותר מבני אדם. עם זאת הוא מסייג: ייתכן שהמודלים עדיין אינם מסוגלים לצורות הדרמטיות ביותר של יצירתיות, "רגעי איינשטיין, רגעי פיקאסו".
כשהמראיין מעיר שהציבור ב-2026 מתלונן על "סלופ" (תוכן AI זול ושטחי) בכל מקום, שבלין מבחין בין שני דברים: איכות התוכן עצמו, שלדבריו השתפרה מאוד, לבין "דיאלקט" מזוהה של מודלי שפה, עם מילים חוזרות כמו "genuinely", "delve" ו-"load-bearing". את הסגנון הזה, לטענתו, אפשר לעקוף בניסוח נכון של ההנחיה (prompt). הוא מזכיר מאמר של מוריי שנהאן וקתרין קלארק על שימוש במודלי שפה לכתיבת סיפורת. לפי שבלין, המאמר מראה ששינוי פרמטר ה-temperature, שקובע עד כמה הפלט צפוי, מניב סיפורת בסגנון ג'יימס ג'ויס.
אוטונומיה ובטיחות
בשאלה אם עדיף לנסות לגרום ל-AI להיות "טוב" או פשוט להגביל את האוטונומיה שלו, שבלין מדגיש שחשוב לטפל בנושא בצורה בטוחה, אבל דוחה איסור גורף על סוכני AI. לדבריו, יש מגוון משימות שבהן הם יכולים להועיל: לקחת על עצמם עבודה מייגעת כדי לפנות לאנשים זמן לעבודה יצירתית, או לייעל תהליכים במחקר רפואי. הוא מספר שנסע פעמים רבות ב-Waymo, שירות המוניות האוטונומיות, ונהנה מכך מאוד.
מה המשמעות
המינוי של שבלין מראה ככל הנראה ששאלות שנחשבו עד לא מזמן תיאורטיות, כמו תודעה של מכונות, היחסים בין אדם למודל ומעמד מוסרי של AI, נכנסות לחדרים שבהם המודלים נבנים. לפי הראיון, שבלין מעריך שייתכן שלשאלת התודעה של AI לעולם לא תהיה תשובה פשוטה של "כן" או "לא". מנגד, כשפילוסופים עובדים בתוך החברות עצמן, עולה שאלה מתבקשת: האם הקרבה לטכנולוגיה, שבלין רואה בה יתרון, עלולה לבוא על חשבון העצמאות הביקורתית שמאפיינת את האקדמיה. בראיון שבלין מדגיש בעיקר את היתרונות.