בראשונה בעולם: הונג קונג מאשרת מסחר משני בקרנות נאמנות מטוקנזות
רשות ניירות הערך של הונג קונג (SFC) אישרה ביום שני את מה שהיא מגדירה כמסחר המשני הראשון בעולם ביחידות של קרנות ציבוריות מטוקנזות. משקיעים יוכלו לסחור בשתי קרנות כספיות של ChinaAMC, בגרסה בדולר הונג קונגי ובגרסה בדולר אמריקאי, בפלטפורמה למסחר בנכסים וירטואליים שקיבלה רישיון מהרשות. המהלך הוא חלק מהמאמץ של העיר להוביל את תחום הפיננסים המטוקנזים באזור.
רשות ניירות הערך והחוזים העתידיים של הונג קונג (SFC) אישרה ביום שני מסחר משני בקרנות נאמנות ציבוריות מטוקנזות. לפי South China Morning Post, זו הפעם הראשונה בעולם שמסחר כזה מקבל אישור. לפי הדיווח, ההחלטה מחזקת את המאמץ של העיר לבנות את האקוסיסטם המוביל באזור לפיננסים מטוקנזים.
בשלב הראשון ייסחרו שתי קרנות כספיות (money market funds) מטוקנזות: הגרסה בדולר הונג קונגי והגרסה בדולר אמריקאי של ChinaAMC Digital Money Market Fund. המסחר יתנהל בפלטפורמה למסחר בנכסים וירטואליים (VATP) שקיבלה רישיון מה-SFC.
מה זה בעצם קרן מטוקנזת
טוקניזציה היא ייצוג של נכס פיננסי מסורתי, למשל יחידה בקרן נאמנות, באמצעות טוקן דיגיטלי שנרשם על בלוקצ'יין. הנכס עצמו לא משתנה: הקרן ממשיכה להחזיק את אותם נכסי בסיס ולפעול תחת אותה רגולציה. מה שמשתנה הוא אופן הרישום וההעברה של הבעלות.
קרנות כספיות נחשבות בדרך כלל לאחד המוצרים השמרניים בשוק. הן משקיעות בנכסים נזילים לטווח קצר, כמו פיקדונות ואגרות חוב קצרות. לכן הן משמשות בשנים האחרונות נקודת כניסה נפוצה לניסויי טוקניזציה של מוסדות פיננסיים בעולם.
למה מסחר משני הוא העניין
בקרן נאמנות רגילה המשקיע קונה יחידות מהקרן עצמה ופודה אותן מול הקרן, בדרך כלל לפי מחיר שנקבע פעם ביום. "מסחר משני" פירושו שמשקיעים יכולים לקנות ולמכור את היחידות זה מזה, בדומה למניות בבורסה.
עד עכשיו קרנות מטוקנזות פעלו בעיקר במודל של הנפקה ופדיון. המשמעות של ההחלטה היא ככל הנראה שהטוקן הופך מייצוג דיגיטלי של אחזקה לנכס סחיר בפלטפורמה מוסדרת. לפי הדיווח, המהלך מוצג כשדרוג משמעותי עבור משקיעים קמעונאיים, כלומר הציבור הרחב ולא רק המוסדיים.
האסטרטגיה של הונג קונג
הונג קונג מקדמת בשנים האחרונות מסגרת רגולטורית לנכסים וירטואליים, שכוללת משטר רישוי לפלטפורמות מסחר. את ההחלטה הנוכחית אפשר לקרוא ככל הנראה כניסיון לבדל את העיר ממרכזים פיננסיים מתחרים באסיה, באמצעות שילוב בין מוצרים פיננסיים מסורתיים ומפוקחים לבין התשתית של עולם הנכסים הדיגיטליים.
הבחירה במסלול של פלטפורמה מורשית בלבד מרמזת שהרגולטור מעדיף להרחיב בהדרגה ותחת פיקוח, ולא לפתוח את השוק לכל גורם.
למה זה חשוב
אם המודל יצליח, הוא עשוי לשמש תבנית לרגולטורים אחרים שמתלבטים איך לשלב טוקניזציה במוצרי השקעה לציבור. לצד זאת, מדובר בשלב ראשון ומצומצם של שתי קרנות בפלטפורמה אחת. רק לאורך זמן יתברר אם המסחר המשני ימשוך נזילות אמיתית ומשקיעים קמעונאיים, או שיישאר בעיקר הצהרת כוונות רגולטורית.