תביעה ייצוגית: סוכני ICE השתמשו במערכת של פלנטיר כדי לתייק אזרחים שצילמו מעצרים
ארבעה תושבי מיין הגישו תביעה ייצוגית בבית משפט פדרלי. לטענתם, סוכני אכיפת ההגירה ICE הזינו את פרטיהם האישיים של עוברי אורח שצפו במעצרים למערכת ICM של פלנטיר, ואיימו להכניס אותם לרשימות מעקב אחר חשודים בטרור. המשרד לביטחון המולדת מכחיש ומכנה את התביעה חסרת בסיס.
סוכנות אכיפת ההגירה האמריקאית, ICE, השתמשה במערכת ממוחשבת של חברת פלנטיר כדי לאסוף ולעבד מידע אישי על אזרחים. מדובר בעוברי אורח שנקלעו לזירות של מעצרי מהגרים. כך עולה ממסמכים שנחשפו מתוך תביעה ייצוגית שהוגשה לבית משפט פדרלי במדינת מיין. לפי התביעה, הסוכנים לא הסתפקו בתיוק הפרטים: הם גם הצמידו לאנשים תוויות כמו "איום על אכיפת החוק" ו"מפגין מקצועי", ובמקרה אחד אף איימו להכניס אותם לרשימות מעקב אחר חשודים בטרור.
מה נאסף ועל מי
המערכת שבמרכז הפרשה נקראת ICM, ראשי תיבות של Investigative Case Management, כלומר מערכת לניהול תיקי חקירה. לפי התביעה, נאספו בה מספרי לוחיות רישוי של מכוניות שחנו בסביבה, תמונות של צופים, כתובות ומספרי טלפון, ואפילו שמות של בני משפחה. לפי הדיווח, המערכת נבנתה במקור לחקירות פליליות ולא כדי לעקוב אחרי אזרחים ולקטלג אותם. היא גם משתפת רשומות באופן אוטומטי עם מערכת סינון הגבולות של סוכנות המכס והגנת הגבולות (CBP), ארגון אכיפת החוק הפדרלי הגדול ביותר בארצות הברית.
את התביעה הגישו ארבעה תושבים מקומיים: אלינור הילטון, קולין פייגן, פוליקסניה פנטוס וקרלין ויליאמס. פנטוס, תושבת פורטלנד, צילמה מעצר של מהגרים במהלך מבצע אכיפה שנערך במיין בינואר השנה. לפי מסמכי בית המשפט, כמה ימים לאחר מכן הופיעו במאגר החקירות הפדרלי הכתובת שלה, מספר הטלפון שלה ופרטים על בת זוגה. לפי התביעה, פרטים דומים הוזנו למאגר גם על לפחות שישה אזרחים נוספים שצפו באירוע ולא היו מעורבים בו.
המעצר שצילמה פנטוס התרחש ליד מכונית הרשומה על שם בת זוגה, ויליאמס. לפי התביעה, סוכן ICE שמכונה במסמכים "ג'יי-סי" הזין למאגר את הפרטים של שתיהן. ויליאמס טוענת שהסוכן אף התקשר אליה והזהיר אותה: אם השתיים ימשיכו לצפות במעצרים ולתעד אותם, הן ייכנסו לרשימות המעקב אחר חשודים בטרור ועלולות להיעצר. לפי המסמכים, קצין של CBP השתמש באפליקציה ייעודית כדי להריץ חיפושי זיהוי פנים על התמונות שסיפק ג'יי-סי. התביעה טוענת עוד שהסוכנים נהגו להפחיד מפגינים וצופים בכך שחלפו ברכב ליד בתיהם.
התגובות
המשרד לביטחון המולדת מכנה את התביעה חסרת בסיס ומכחיש שהוא מפעיל מאגר מידע שמכוון למפגינים. לטענת המשרד, ג'יי-סי יצר רשומות על אנשים שלדעתו היוו איום בטיחותי, אבל לא הכניס אף אחד מהם לרשימת המעקב אחר חשודים בטרור. עוד נמסר כי התנהגות לא הולמת של סוכן בודד, שמפרה את מדיניות הסוכנות, אינה מעידה על הכלל. טוד ליאונס, מנהל ICE לשעבר, אמר שהארגון אינו מחזיק מאגר נתונים על אזרחים אמריקאים שמוחים נגד פעילותו. עם זאת, הוא הודה שהסוכנות עשויה לאסוף מידע על אנשים שחשודים בהפרת חוק או שמעוררים חשש לביטחון השוטרים.
התובעים מבקשים מבית המשפט לאסור על המשרד לביטחון המולדת להשתמש במידע שנאסף עליהם. הם מבקשים גם לאסור על סוכני ICE לאיים על צופים ברשימות מעקב ולעקוב אחריהם בכל דרך.
למה זה חשוב
פלנטיר זכתה בחוזה לאספקת ICM למשרד לביטחון המולדת ב-2014. החוזה חודש ב-2022 לחמש שנים, וב-2025 המערכת עודכנה והורחבה בהשקעה של עשרות מיליוני דולרים. החברה מספקת לממשלות, לסוכנויות מודיעין ולצבאות פלטפורמות לניתוח מהיר של מאגרי נתונים גדולים, ובגלל זה היא נמצאת זמן רב תחת ביקורת.
הטענות עדיין לא הוכרעו בבית המשפט. עם זאת, הפרשה ככל הנראה ממחישה את החשש המרכזי של מבקרי הכלים האלה. מערכת שנבנתה לחקירות פליליות מתחברת אוטומטית למאגרים של סוכנויות אחרות ולחיפושי זיהוי פנים, ולכן תיעוד של אדם שעמד בצד ורק צילם עלול להפוך במהירות לתיק ממשלתי. לפי התביעה, בדרך הזאת התווית "איום" לא נקבעה על סמך מעשה פלילי, אלא על סמך נוכחות בזירה. אם בית המשפט יקבל את הטענות, ההכרעה עשויה להשפיע על השאלה מי מפקח על השימוש בפלטפורמות כאלה ומה עושים בהן הסוכנים בשטח.