לוחם צה"ל לשעבר בנה עם סוכני AI משחק יריות בעברית בהשראת הלחימה בעזה

שחר רוזנפלד, סטודנט שנה ד' למדעי המחשב ששירת כלוחם בצה"ל, פרסם את "הניצחון המוחלט". זה משחק יריות בגוף ראשון (FPS) בעברית, שרץ כולו בדפדפן ונבנה בהשראת המלחמה בעזה. לדברי רוזנפלד בשיחה עם גיקטיים, הוא בנה את המשחק תוך כשבוע וחצי, כמפתח יחיד, ונעזר כמעט רק בסוכני AI.

מה יש במשחק

המשחק כולל 7 משימות, ובהן איתור פיר, פינוי משפחות תחת אש, חיפוי על שיירת נמר, טיהור מפקדה וחילוץ חטופים. בגיקטיים מציינים שזה לא "Call of Duty הבא". המשחקיות פשוטה מאוד, הגרפיקה בסיסית ויש בו גם קטעי סאונד "מעט קרינג'יים". ועדיין, בהתחשב בכך שעבד עליו אדם אחד, התוצאה מרשימה.

לפני תחילת המשחק מופיע מסך אזהרה. הוא מציין שהתכנים עלולים לעורר טריגרים אצל לוחמים, משפחות ואחרים, ומפנה לקווי הסיוע של ער"ן ונט"ל. רוזנפלד מספר שלפני הפרסום התלבט אם המשחק מתאים ואם הוא עלול לפגוע במישהו, ושיתף את הדילמה ברשת. לדבריו, התגובות היו חיוביות ועודדו אותו לפרסם. "הקפדתי להוסיף אזהרה לטריילרים ומסך אזהרה בפתיחת המשחק, כדי שמי שמתמודד עם פוסט־טראומה לא ייחשף לזה בטעות", הוא אומר.

איך בונים משחק עם סוכנים

לדברי רוזנפלד, כל העבודה נעשתה ב-Claude Code, כלי התכנות של אנתרופיק, עם המודל Opus 5.5. כמה סוכני AI עבדו במקביל: סוכן אחד בנה, וסוכן אחר בדק את התוצאה מול רפרנסים והחזיר אותה לתיקון כשצריך. את קולות הלוחמים הוא יצר ב-ElevenLabs, שירות ליצירת קול סינתטי. את המודלים התלת־ממדיים, האנימציות והטקסטורות לקח מהספריות Sketchfab ו-Poly Haven.

"מה שהכי הדהים אותי הוא שאפשר להגיע לתוצאה כזאת עם סוכנים בלבד", הוא אומר. ועדיין, לא מספיק לכתוב פרומפט אחד. רוזנפלד התעקש על משחק בתלת־ממד שרץ בדפדפן, ובאחת הבדיקות גילה שמחשב חלש נתקע בטעינה. בעקבות זה בנה מנגנון שמזהה מחשב חלש ומחליף את כל החבילה הגרפית.

המקרה הזה מדגים היטב את מה שמכונה Vibe Coding: פיתוח שבו המפתח מתאר מה הוא רוצה, ומודלי שפה כותבים את רוב הקוד. בפועל, נראה שתפקידו של המפתח עובר מכתיבת קוד לניהול סוכנים, בדיקת התוצאה ופתרון בעיות שהסוכנים לא צפו.

הזדמנות לתעשייה המקומית?

לפי גיקטיים, עד היום תעשיית הגיימינג בישראל עסקה בעיקר בסושיאל קזינו ובמשחקי קז'ואל. רוזנפלד, שעבד בעבר כמדריך סימולטורים בחברת בת של רפאל וכיום עובד כ-Data Operator ב-Monto, מספר שכשחיפש משרות בתחום מצא רק חברות מובייל. "הכלים החדשים מאפשרים למפתח אחד או לצוות קטן לבנות משחק שפעם דרש סטודיו שלם", הוא אומר. לצד זה הוא מדגיש: "עדיין אין תחליף לאנימטורים ולאנשים שאוהבים משחקים, שמשחקים ומחליטים מה כיף, מה קשה מדי ומה ממכר".

רוזנפלד לא לבד. בחודש שעבר דווח בגיקטיים על עדי שמעוני, שהיה בצוות הפיתוח של "כוכב כחול". הוא השיק סימולטור טיסה חינמי שגם הוא רץ בדפדפן ופותח כולו ב-AI.

עוד מוקדם לקבוע אם זו תחילתה של מגמה. אבל אם כלים כאלה מורידים את עלות הפיתוח באופן משמעותי, ייתכן שיתאפשר בישראל ייצור של משחקים בז'אנרים שעד כה נחשבו יקרים מדי, ובעברית, לקהל מקומי. כנראה שבינתיים זה יקרה בעיקר בהיקף קטן ובזכות יזמים עצמאיים.