סוכן ה-AI בשם Instinct בבדיקה מעשית: חסך כ-550 דולר, אבל דורש גישה לדוא"ל, ליומן ולהודעות
טור ב-WIRED מתאר שימוש יומיומי ב-Instinct, סוכן AI שעובד דרך iMessage ו-WhatsApp ומתחבר לדוא"ל וליומן. הסוכן הזמין מקומות במסעדות, זיהה שינוי בטיסה ובזכותו התקבל החזר של כ-550 דולר. במקביל, כשסוכנים כמו Muse של מטא נכנסים לשוק, שאלת האבטחה והפרטיות רק מחריפה.
סוכני AI, תוכנות שמבצעות משימות בשם המשתמש ולא רק עונות על שאלות, מתחילים לעבור מהדגמות לשימוש יומיומי. טור שפורסם ב-WIRED מתאר ניסיון אישי עם Instinct, סוכן שזמין בהזמנה בלבד ומתקשר עם המשתמשים דרך iMessage ו-WhatsApp. התוצאה שמתוארת בטור: חיסכון כספי ממשי, לצד שאלות פתוחות על המחיר שמשלמים כשמוסרים לסוכן גישה לדוא"ל, ליומן ולאפליקציות ההודעות.
מה זה Instinct
החברה נכנסה לבטא סגורה בפברואר. לפי דיווח ב-The Information שמובא בטור, היא מנהלת מגעים לגיוס של מיליארד דולר, בנוסף ל-350 מיליון הדולר שכבר גייסה, בשווי של 10 מיליארד דולר. בטור הסוכן מתואר כ"OpenClaw לאנשים רגילים".
מחבר הטור, שסיקר בינה מלאכותית במשך שנים, ניסה קודם את Claude Cowork של אנתרופיק. החוויה התבררה כדומה לצ'טבוט רגיל "עם כלים נוספים". בעבר השתמש ב-Claude להפקת כמה חשבוניות, מה שחסך לו כעשר דקות. לפי הטור, ההבדל ב-Instinct הוא ה-form factor, כלומר צורת ההגשה: אין תיבת טקסט ריקה. הסוכן עצמו מציע מה הוא יכול לעשות, ואז עושה את זה. מתחרה בשם Lindy, לעומת זאת, נמחק אחרי שבוע, אחרי ששלח הודעות כל בוקר והצטרף לפגישות Zoom בלי אישור.
מהזמנת מסעדה להחזר על טיסה
המשימה הראשונה הייתה הזמנת מקומות במסעדות לפי מסלול נסיעת עבודה לוונציה, כולל פנייה במסרון WhatsApp למסעדות שכונתיות קטנות. המשימה השנייה הייתה מורכבת יותר. כרטיס טיסה לניו יורק נרכש בתעריף זול שאי אפשר לשנות, ואם מפספסים את הטיסה הראשונה ההזמנה כולה מבוטלת. Instinct זיהה ש-Alaska הקדימה את הטיסה ב-90 דקות, שינוי שהמשתמש עצמו פספס, ושבזכותו היה זכאי להחזר מלא. הסוכן ביטל את הכרטיס, חסך כ-550 דולר והזמין טיסה חזרה בכיוון אחד לסן פרנסיסקו.
הצד השני של המטבע
הטור מציב את Instinct לצד Muse, עוזרת ה-AI שמטא השיקה החודש. לפי הערכות של צד שלישי, נכון לזמן כתיבת הטור Muse הייתה האפליקציה החינמית הפופולרית ביותר ב-App Store, עם יותר מ-900 אלף הורדות. לפי דיווח ב-Ars Technica שמובא בטור, היא הושקה עם פרצת אבטחה חמורה, שהייתה מאפשרת לתוקפים לעשות "כל מה שירצו" במחשב Mac של הקורבן. לפי דיווח של 404 Media, חלק משיחות הטלפון ש-Muse מבצעת לצורך הזמנת מסעדות נעשות בפועל על ידי בני אדם במוקדים טלפוניים.
הטור מצטט גם את העיתונאית ג'סמין סאן, שכתבה ש"רוב הבעיות של רוב האנשים אינן בצורת תוכנה, ורובם לא ישימו לב גם כשהן כן". גם הסוכנים עדיין דורשים מהמשתמש הרבה הכוונה.
למה זה חשוב
המקרה של Instinct ממחיש, ככל הנראה, את מה שמבדיל סוכן שימושי מצ'טבוט: לא יכולת טכנית בלבד, אלא היכולת להציע משימות ולאתר הזדמנויות שהמשתמש לא ראה, כמו זכאות להחזר. אבל אותה יכולת מחייבת גישה רחבה לתיבת הדואר, ליומן ולהתכתבויות. הפרצה ב-Muse מראה כמה רחוק הנזק עלול להגיע כשסוכן כזה נפרץ. המשמעות לקורא הישראלי היא שהשאלה כבר אינה רק "מה הסוכן יודע לעשות", אלא גם למי מוסרים את המפתחות ובאיזה מחיר.