פחות מדעי המחשב, יותר הנדסת חשמל: נתוני המל"ג מראים ירידה בהרשמה למקצועות התכנות

שנת הלימודים האקדמית תשפ"ז נפתחת עם יותר מ-350 אלף סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. זו עלייה של כ-2% לעומת השנה שעברה, אבל בתחום שנחשב במשך שנים לכרטיס הכניסה הבטוח להייטק, המספרים יורדים. לפי דוח המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), בתשפ"ו ירד ב-7.5% מספר הסטודנטים במתמטיקה, בסטטיסטיקה ובמדעי המחשב, המקצועות הקלאסיים של עולם הפיתוח.

המל"ג לא מסבירה את הירידה

המל"ג לא מציעה הסבר לירידה. בגיקטיים, שפרסמו את הנתונים, מעריכים שהטלטלה שעבר ענף ההייטק בשנים האחרונות משפיעה, וגם כלי ה-AI למפתחים שהתפשטו בתקופה הזו. אלה כלים כמו Claude Code של אנתרופיק ו-Codex של OpenAI, שכותבים, מתקנים ומריצים קוד לפי הוראות בשפה טבעית. לפי ההערכה הזו, סטודנטים חוששים מהשפעת ה-AI על עתיד מקצועות התכנות, ולכן חלקם פונים לתחומים תשתיתיים שנראים להם יציבים יותר.

חשוב לומר: זו פרשנות, לא ממצא. הנתונים מראים מגמה, אבל לא מוכיחים שהיא נגרמה בגלל כלי AI. ייתכן שגם הפיטורים בהייטק, הקושי של מתחילים למצוא עבודה ראשונה ושינויים בתנאי הקבלה משפיעים, וקשה לדעת מה המשקל של כל גורם.

הזינוק בהנדסת חשמל

בנתוני המל"ג ההנדסה נשארת התחום שבו לומדים הכי הרבה סטודנטים לתואר ראשון, ושיעור הלומדים בה יציב, עם ירידה קלה. הנתונים לא מפרידים בין ענפי ההנדסה השונים, ולכן אין בהם תמונה ארצית של הנדסת החשמל. נתון ממוסד אחד מראה כיוון: ב-HIT, המכון הטכנולוגי חולון, מספר הסטודנטים להנדסת חשמל עלה מ-1,545 בשנה שעברה ל-1,855 השנה.

"הבינה המלאכותית נשענת על תשתיות חומרה, שבבים ומערכות אלקטרוניות מתקדמות. ההתפתחויות הללו מחדדות את הצורך במהנדסי חשמל", אומר פרופ' רפאל ברכאן, נשיא HIT.

גיקטיים מזכירים גם את התרחבות הפעילות של חברות כמו אנבידיה בישראל, ואת ההתקדמות בחומרה ובמחשוב קוונטי, כגורמים שמושכים סטודנטים להנדסת חשמל. במילים של הכתבה: נראה שהסטודנטים מאמינים שאי אפשר לנצח את Claude ו-Codex בכתיבת קוד, אז עדיף לבנות את החומרה שעליה הם רצים.

התוכנה לא נעלמת, היא משנה צורה

הסטודנטים לא עוזבים את עולם התוכנה לגמרי. לפי המל"ג, לצד הירידה במדעי המחשב הכלליים נפתחים מסלולים חדשים בבינה מלאכותית ובמדעי הנתונים: 6 תוכניות לימוד חדשות שיקלטו כ-800 סטודנטים. כנראה שחלק מהסטודנטים לא מוותרים על תוכנה, אלא בוחרים בתחום ממוקד יותר שקשור ישירות ל-AI.

בתחומים אחרים התמונה הפוכה. בתשפ"ו נרשמה עלייה בחינוך (7.5%), במשפטים (8.5%), במדעי החברה (3.3%) ובמדעי הרוח (10.9%). בשנה החולפת עלה מספר המתחילים תואר ראשון ב-4.5%, ומספר המועמדים ללימודים באוניברסיטאות ובמכללות עלה ב-7.2%.

למה זה חשוב

במשך שנים מדעי המחשב היו המסלול הבטוח ביותר להייטק הישראלי, וחלק גדול מהיתרון של הענף נשען על זרם קבוע של בוגרי התחום. אם הירידה תימשך, היא עשויה לשנות את הרכב כוח האדם בהייטק בעוד כמה שנים: פחות מתכנתים כלליים, ויותר מהנדסי חומרה ומומחי AI. כדי לדעת אם מדובר בשינוי מתמשך או בתגובה זמנית לתקופה לא יציבה, צריך לעקוב אחרי הנתונים בשנים הבאות.