יום שלישי, 17 בנובמבר 2026 מתעדכן אוטומטית כל שעה
→ חזרה למהדורה

בוועידת הבריאות של ynet: בכירים מזהירים שהרופא עלול להפוך לחותמת גומי של ה-AI

בוועידת הבריאות של ynet ו"ידיעות אחרונות" נמסר שבתי החולים בישראל מנתחים מאות אלפי בדיקות בחודש בעזרת AI, ושזמן האשפוז התקצר בשעות. בכירים במערכת הבריאות הזהירו משחיקת מיומנויות המתמחים ומאבחנות שגויות שמגיעות ישירות למטופל. בישראל אין כיום רגולציה שמחייבת הסכמה של המטופל לשימוש ב-AI בטיפול בו.

בתי החולים בישראל מנתחים מאות אלפי בדיקות בחודש בעזרת AI, וזמן האשפוז התקצר בשעות. הנתונים הוצגו בפאנל בוועידת הבריאות של ynet ו"ידיעות אחרונות", ולצדם הזהירו בכירים במערכת הבריאות משחיקת המיומנויות של המתמחים, מאבחנות שגויות שמלחיצות מטופלים ומכך שהרופא יהפוך לחותמת גומי של המכונה.

בפאנל, בהנחיית כתבת הבריאות אור הדר, השתתפו ליאת נדאי ערד, מנהלת iNextData במרכז הרפואי איכילוב, פרופ' אבי צור, מנהל רפואי ראשי ב-ARC ובמרכז ה-AI של שיבא תל השומר, ופרופ' יעקב סוסנה, נשיא האקדמיה הישראלית הלאומית לרפואה מדעית ומנהל אגף הדימות בהדסה.

חצי מהרופאים בארה"ב כבר מתייעצים עם אפליקציה

לדברי צור, החדירה של AI לעבודת הרופאים "עמוקה מאוד, בכל ההיבטים". הוא הזכיר את OpenEvidence, אפליקציה שמאפשרת לרופאים להתייעץ על אבחון, טיפול וחשיבה קלינית. לדבריו היא "ככל הנראה האפליקציה שתפסה הכי מהר אצל רופאים בהיסטוריה", וכ-50% מהרופאים בארה"ב כבר משתמשים בה.

בשיבא, באיכילוב ובמרכזים רפואיים נוספים בעולם מוסיפים על כך, לדבריו, שכבה שמחברת את הכלי ישירות לתיק הרפואי של המטופל, באופן מאובטח ששומר על פרטיותו. צור אמר גם שבתי החולים הקימו מנגנוני רגולציה פנימיים שמסדירים איך מכניסים כלים כאלה בצורה מבוקרת.

ומה קורה כשתוכנת דימות כמו Gleamer מסמנת שבר בצילום והרופא לא רואה אותו? צור השיב שגם בין מומחים אין תמיד הסכמה: "נהוג לומר שבבוקר כולם חכמים יותר, ומה שה-AI מאפשר הוא להביא את 'החכמים של הבוקר' איתנו למשמרת הלילה". ההחלטה, הדגיש, נשארת אצל הרופא: "בסוף אנחנו אלה שמשכללים את הנתונים ומקבלים את ההחלטה".

מפרצת שלא הייתה

את המחיר של אבחנה שגויה המחיש סוסנה במקרה מהדסה. נבדקת עברה CT מוח בסוף יום העבודה וחזרה הביתה. כשנכנסה לפורטל בית החולים ראתה שהמערכת זיהתה מפרצת בכלי דם במוח. היא לא השיגה מענה טלפוני בשעה הזאת ורצה לחדר מיון בבית חולים אחר, ושם התברר שמדובר בממצא חיובי שגוי. "היא ראתה בפורטל את הסימון של ה-AI וחשבה שהיא בדרך לצנתור מוחי", סיפר.

סוסנה הצביע על הפער מול אירופה: בשווייץ המטופל נדרש לתת הסכמה מפורשת לשימוש בכלי AI בטיפול בו, ובצרפת יש לו זכות לסרב. "בישראל עדיין אין רגולציה כזו", אמר.

המטופל מגיע עם אבחנה מהצ'אט

נדאי ערד הציגה עמדה אופטימית יותר ביחס למטופלים שמתייעצים עם צ'אטבוט לפני הרופא. בקרב הדור הצעיר, אמרה, זה כבר חלק מתהליך קבלת ההחלטות: "עוד לפני שפונים להורים או לרופא, פונים לצ'אט". לדבריה המודלים משתפרים ושיעור הטעויות יקטן, "אם כי הן עדיין קיימות", והמטופל יגיע לרופא "מאתגר יותר, עם שאלות טובות וממוקדות יותר".

על השאלה מי אחראי כשה-AI טועה, חברת הטכנולוגיה, בית החולים או הרופא המטפל, השיבה: "בסופו של דבר האחריות נופלת על הרופא, ואני מקווה שכך זה יישאר". היא הוסיפה שבתי החולים גם מפתחים כלי AI בעצמם וגם מטמיעים מערכות חיצוניות.

שני התהליכים שתוארו בפאנל מושכים לכיוונים מנוגדים: האחריות נשארת כולה אצל הרופא, בזמן שחלק גדל והולך מהמידע שעליו הוא מתבסס מגיע ממערכות אוטומטיות. המקרה מהדסה מראה שכשהפלט של המערכת מגיע למטופל לפני שרופא עבר עליו, שיקול הדעת הרפואי, שעליו הכול מסכימים, מגיע מאוחר מדי.

קראתם עד הסוףרוצים את זה
כל בוקר במייל?
סיכום חדשות ה-AI של אתמול, בעברית, בדקות קריאה ספורות. חינם, בלי ספאם.

מעדיפים טלגרם?להצטרפות לערוץ ←

ביטול בקליק אחד, בכל מייל · מדיניות פרטיות

💬 יש לכם הערה על הכתבה?
פרסומת

→ לכל הכתבות