ג'ניפר דאודנה, ממפתחות CRISPR, והשאלה מה ה-AI משנה במדע
דברים שאמרה ג'ניפר דאודנה, כלת פרס נובל לכימיה ואחת ממפתחות CRISPR-Cas9, על תפקיד ה-AI במדע, מסתובבים בימים האחרונים ברשת. תוכן הדברים לא אומת במקור מוסמך. מה שידוע בוודאות הוא הדרך שהובילה אותה לאחת מפריצות הדרך החשובות בביולוגיה, ולכן קולה נשמע בדיון.
דברים שאמרה הביוכימאית ג'ניפר דאודנה על תפקידה של הבינה המלאכותית במחקר המדעי מופצים בימים האחרונים ברשתות. דאודנה מאוניברסיטת ברקלי זכתה בפרס נובל לכימיה ב-2020 על פיתוח CRISPR-Cas9. הקטע מופץ, בין היתר, בפורום ברדיט. עם זאת, הפוסט אינו מקשר למקור שמאפשר לבדוק מה בדיוק אמרה. לכן ייתכן שהתוכן נאמר כפי שמתואר, אך הוא נשאר בגדר דיווח לא מאומת. מה שכן מבוסס הוא המסלול שהביא את דאודנה לחזית המדע, והוא מסביר למה הדעה שלה על AI מעניינת.
מי היא ג'ניפר דאודנה
לפי כתבה ב-Times of India, דאודנה ועמנואל שרפנטייה קיבלו ב-2020 את פרס נובל לכימיה על פיתוח שיטה לעריכת גנום. CRISPR-Cas9 מאפשרת לחתוך ולשנות רצפי DNA בדיוק רב. הטכנולוגיה שינתה את המחקר הביולוגי והרפואי, ומשמשת היום מעבדות בכל העולם.
דאודנה גדלה בהוואי. אף אחד מבני משפחתה לא היה מדען, אבל אביה, פרופסור לספרות שהתעניין במדע, פתר איתה חידות ונתן לה ספרים על תגליות מדעיות. היא התעניינה במיוחד באופן שבו צמחים ובעלי חיים שורדים בסביבה הייחודית של האי.
בתחילה רצתה להיות כימאית. כשגילתה את הביוכימיה הבינה שהיא מאפשרת לחקור "את הכימיה של היצורים החיים", כפי שתיארה את המחשבה שלה אז. בקולג' נתן לה פרופסור לביוכימיה הזדמנות לעבוד במעבדה במהלך הקיץ, ושם הבינה שבזה היא רוצה לעסוק. בלימודי התואר המתקדם עבדה במעבדה של ג'ק שוסטאק, שזכה מאוחר יותר בפרס נובל בעצמו.
"מה, למה, ולמה זה מעניין"
בראיון שנתנה ב-2021 לאתר פרס נובל תיארה דאודנה את אביה כאחת ההשפעות החשובות עליה. כשחזרה הביתה מהלימודים הוא שאל במה היא עובדת, למה, ולמה זה מעניין, ולא הסתפק בתשובה קצרה. לסטודנטים ולחוקרים צעירים הייתה לה עצה ישירה: לעסוק במה שבאמת מעניין אותם ולהשקיע בזה את כל המאמץ. לדבריה, מי שמצליח במדע הוא לא בהכרח מי שלא חווה פחד או כישלון, אלא מי שלומד להתמודד איתם וממשיך. היא גם הדגישה את החשיבות של מנטורים תומכים.
למה הקול שלה רלוונטי לדיון על AI
בשנים האחרונות נכנסים כלי AI לביולוגיה בקצב מהיר: חיזוי מבנה חלבונים, ניתוח כמויות עצומות של נתונים גנטיים ותכנון ניסויים. דאודנה מכירה מקרוב את המעבר מרעיון מעבדתי לטכנולוגיה שמשנה תחום שלם. לכן נקודת המבט שלה על השאלה אם AI הוא עוד כלי עבודה או שינוי עמוק יותר בדרך שבה עושים מדע מעניינת במיוחד.
הסיפור האישי שלה מציע הקשר לשאלה הזו. אצל דאודנה הדחף המדעי נולד מסקרנות, מחידות ומשאלות "למה". כלים חדשים עשויים לשנות את קצב המחקר ואת היקפו. אבל ככל הנראה, השאלה איזו בעיה שווה לפתור ולמה היא מעניינת תישאר במרכז העבודה המדעית.
עד שיתפרסם מקור מלא לדבריה על AI, כמו הקלטה מלאה, תמליל או הודעה רשמית, כדאי להתייחס לציטוטים שמופצים ברשת בזהירות.