ג'נסן הואנג מקדם בקזחסטן את רעיון ה-AI הריבוני, בזמן שהשוק שואל אם יש בועה
מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, הגיע לאסטנה כדי לקדם את רעיון ה-"sovereign AI": מדינות שמקימות בעצמן תשתית מחשוב לאומית על בסיס שבבי החברה. קזחסטן, מדינה עשירה במקורות אנרגיה, הופכת לזירת תחרות בין ארה"ב לסין בתחום הבינה המלאכותית. לפי הדיווח, הואנג גם ביטל את החששות מבועה.
מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, הביא את הקמפיין העולמי שלו ל-"sovereign AI" (בינה מלאכותית ריבונית) לקזחסטן. הוא קורא למדינות להקים תשתית מחשוב לאומית משלהן, המבוססת על שבבי החברה. לפי דיווח ב-South China Morning Post, הביקור מגיע בזמן שהמדינה, שעשירה במקורות אנרגיה, הופכת לזירת תחרות בין ארה"ב לסין בתחום הבינה המלאכותית.
שיחה פומבית עם השר לענייני AI
הואנג נאם ביום שישי באסטנה, בירת קזחסטן, בשיחה פומבית בפורמט fireside chat (ראיון פתוח מול קהל). לצדו ישב ז'סלן מדייב, שר הבינה המלאכותית והפיתוח הדיגיטלי של קזחסטן. לדברי הואנג, הבינה המלאכותית משנה כל ענף בכלכלה, בתהליך ש"משפיע על כל אדם ואדם".
עצם קיומו של משרד ממשלתי שבשמו מופיעה המילה "בינה מלאכותית" מעיד ככל הנראה על המקום ש-AI תופסת כיום בסדר העדיפויות של הממשלה בקזחסטן.
מה זה "AI ריבוני"
"sovereign AI" הוא מסר שהואנג חוזר עליו בשנים האחרונות בביקוריו ברחבי העולם. לפי הגישה הזו, מדינה לא צריכה להסתמך רק על שירותי ענן של חברות זרות כדי לאמן ולהריץ מודלים של בינה מלאכותית. במקום זאת היא אמורה להחזיק בעצמה מרכזי נתונים, כוח מחשוב ונתונים מקומיים, כחלק מתשתית לאומית בדומה לחשמל או לתקשורת.
בפועל, ההצעה הזו משרתת היטב גם את אנבידיה: כל מדינה שמחליטה לבנות תשתית כזו היא לקוחה פוטנציאלית לשבבים של החברה. לכן ה-"AI הריבוני" מתפקד גם כמסר מדיני וגם כאסטרטגיה עסקית שמרחיבה את השוק מעבר לחברות הענק האמריקאיות.
למה דווקא קזחסטן
קזחסטן יושבת בין רוסיה לסין ומנהלת במשך שנים מדיניות חוץ שמאזנת בין המעצמות. לפי הדיווח, היא הפכה כעת גם לזירה שבה ארה"ב וסין מתחרות על השפעה בתחום ה-AI. העושר שלה במקורות אנרגיה רלוונטי במיוחד: מרכזי נתונים שמריצים מודלים גדולים צורכים כמויות חשמל עצומות, ומדינה עם אנרגיה זמינה עשויה להיות אטרקטיבית להקמת חוות שרתים.
המשמעות האפשרית: הבחירה של מדינות כמו קזחסטן באיזו טכנולוגיה להשתמש ועם מי לשתף פעולה עשויה להכריע לא רק עסקאות שבבים, אלא גם לאיזה מחנה טכנולוגי הן יצטרפו.
ומה עם הבועה
הביקור מתקיים על רקע ויכוח שמלווה את השווקים כבר זמן מה: האם ההשקעות העצומות בתשתיות AI מוצדקות, או שמדובר בבועה. לפי כותרת הדיווח, הואנג ביטל את החששות האלה. פירוט דבריו בנושא לא נכלל בחומרים שעמדו לרשותנו.
למה זה חשוב
הדחיפה של אנבידיה לממשלות מדגימה כיצד התחרות על AI עוברת מחדרי הישיבות של חברות הטכנולוגיה למשרדי ממשלה. אם מדינות נוספות יאמצו את הגישה הריבונית, אנבידיה תוכל ככל הנראה לגוון את מקורות ההכנסה שלה ולהישען פחות על קומץ לקוחות גדולים. זה משתלב היטב עם ביטול החששות מבועה מצד הואנג. מנגד, דווקא במדינות כמו קזחסטן, שבהן ארה"ב וסין מתחרות על השפעה, ההחלטות לא יתקבלו רק על בסיס שיקולים טכנולוגיים אלא גם על בסיס שיקולים גאופוליטיים.