כרטיס האשראי של Kimi: ההוצאות היומיומיות הופכות למכסות מחשוב AI, עם מגבלות
Moonshot AI, החברה שמאחורי Kimi, חברה לבנק החקלאי של סין ול-American Express בכרטיס אשראי שמעניק הטבות מחשוב AI ומתאר את עצמו כ"כרטיס האשראי הראשון בעולם שנולד ב-AI". ב-SCMP הנפיקו את הכרטיס ובדקו אותו בעצמם, ומצאו שההוצאות אכן הופכות למכסות מחשוב, אבל מוגבלות. ייתכן שזה סימן לכך שסטארטאפי AI סיניים מחפשים דרכים חדשות לגבות כסף מהציבור.
חברות ה-AI הסיניות מנסות כבר שנים לשכנע את הצרכנים לשלם על הטכנולוגיה שלהן. עכשיו Moonshot AI, הסטארטאפ שפיתח את העוזר Kimi, מנסה כיוון אחר: היא נותנת הטבות מחשוב AI דרך כרטיס אשראי. לפי דיווח ב-South China Morning Post, החברה חברה ל-Agricultural Bank of China (הבנק החקלאי של סין, ABC) ול-American Express, והיא מכנה את המוצר "כרטיס האשראי הראשון בעולם שנולד ב-AI" (AI native credit card).
הכרטיס בשימוש
הכתבה ב-SCMP פורסמה במדור "Reporter's notebook", יומן שבו הכתבים מתעדים חוויה אישית. במקרה הזה הכתב/ת הנפיק/ה את הכרטיס לעצמו/ה. הרושם שעולה מהכתבה הוא שהכרטיס מציע דרך מעניינת להכניס שירותי AI לשגרה היומיומית. הכותרת מציינת גם את המנגנון ואת הסייג: ההוצאות בכרטיס הופכות למכסות מחשוב (computing quotas), כלומר זמן שימוש או יחידות שימוש במודלים, אבל "עם מגבלות". חומרי המקור שעמדו לרשותנו לא מפרטים את שיעור ההמרה, את תקרות המכסה או את תנאי הכרטיס, ולכן לא נפרט אותם כאן.
מהמנוי ליחידות שימוש
עד היום רוב חברות ה-AI הצרכניות, בסין ובעולם, גבו כסף בעיקר במנוי חודשי קבוע. המודל של Kimi מציע היגיון אחר: המשתמש לא קונה גישה בסכום קבוע, אלא צובר מכסות מחשוב לפי ההוצאות שלו. ככל הנראה זה מושפע מכלכלת התחום. כל שאילתה למודל שפה גדול (LLM) עולה לחברה כסף על כוח עיבוד, ומשתמש כבד במנוי קבוע עלול לעלות לה יותר ממה שהוא משלם. כשהשימוש נמדד ביחידות, העלות למשתמש קרובה יותר לעלות האמיתית לספק.
השותפות עם בנק ועם רשת תשלומים בינלאומית נותנת לחברה, לפי הערכה, גם יתרון הפצה. במקום לשכנע כל משתמש להוציא כסף ישירות על AI, היא מצמידה את ההטבה לפעולה שהצרכן עושה בכל מקרה, כלומר תשלום בכרטיס. תוכניות נקודות ונוסעים מתמידים פועלות על אותו עיקרון כבר עשרות שנים. החידוש הוא שהמטבע כאן הוא כוח מחשוב.
למה זה חשוב
המשמעות האפשרית היא שהשוק הסיני מחפש תשובה לשאלה שעדיין לא נפתרה בתעשייה כולה: איך גובים מהציבור הרחב כסף על AI באופן רווחי. אם מכסות מחשוב יהפכו להטבה סחירה כמו נקודות או מיילים, ייתכן שזה יסמן מעבר הדרגתי ממנויים קבועים לתמחור לפי שימוש גם במוצרים הצרכניים, ולא רק ב-API למפתחים.
ההסתייגות שבכותרת מזכירה שזה עדיין ניסוי. ההבטחה להמיר הוצאות יומיומיות בכוח מחשוב תלויה בגודל המכסות ובמגבלות שעליהן. קשה עדיין לדעת אם הצרכנים יראו בזה ערך של ממש או עוד הטבה שולית בארנק.