מנכ"ל לאומי נגד מטא: "פייסבוק מתעשרת מגניבה מישראלים" – וקורא לציבור להצטרף לתביעה
כחודשיים אחרי שבנק לאומי תבע את מטא על הפצת מודעות פישינג שמתחזות אליו, מנכ"ל הבנק חנן פרידמן החריף את הטון. הוא האשים את פייסבוק שהיא מרוויחה מהונאות, וקרא לישראלים להצטרף למאבק. הבנק דורש 26.6 מיליון שקל פיצויים, וגם צווים שיחייבו את מטא לשנות את האופן שבו היא מאשרת מפרסמים.
בנק לאומי מחריף את המאבק שלו במטא. כחודשיים אחרי שהגיש תביעה נגד החברה של מארק צוקרברג, בטענה שהיא מאפשרת הפצה שיטתית של מודעות פישינג שמתחזות לבנק, מנכ"ל הבנק חנן פרידמן תקף את החברה בפומבי וקרא לישראלים להצטרף לתביעה. כך דיווח אתר גיקטיים.
"זה לא באג, זה פיצ'ר"
פרידמן התבטא ברשת X בתגובה לפוסטים על הונאות חדשות בפייסבוק. באחת מהן התחזו לעיתונאי הכלכלי שאול אמסטרדמסקי. "פייסבוק גורפת הון עתק מפרסום מודעות מתחזות שמפילות אינספור ישראלים תמימים בפח", כתב פרידמן, כפי שמצוטט בגיקטיים. "הגיע הזמן שהתקשורת והרגולטורים יתעוררו ויבינו שפייסבוק מתעשרת מגניבה מישראלים". הוא הוסיף: "לכן הם לא עוצרים את זה. זה לא באג, זה פיצ'ר. לכן בנק לאומי תבע את פייסבוק. התביעה מתנהלת בימים אלה. לא נוותר להם".
פרידמן הגיב גם לפוסטים של חבר הכנסת לשעבר אביר קארה ושל תמיר מנדובסקי, מחבר הספר "השקעות לעצלנים". שניהם התלוננו על הונאות חדשות. קארה כתב על "הגרלה" לכאורה שמשתמשת בשמו של בנק לאומי. "כולם צריכים להצטרף למאבק נגד ההונאות של פייסבוק", כתב פרידמן, והזמין את אמסטרדמסקי, את מנדובסקי ואת כל מי שמעוניין להצטרף לתביעה. הדיווח לא מפרט איך בדיוק אפשר להצטרף אליה.
מה דורש הבנק
בתביעה שהוגשה באוגוסט דורש לאומי פיצויים של 26.6 מיליון שקל. הסכום מורכב משלושה רכיבים:
- 3.9 מיליון שקל שהבנק השיב, כמתחייב בחוק, ללקוחות שנפגעו ממודעות שהתחזו אליו.
- 17.7 מיליון שקל על עלויות טיפול, ניטור, בירור ומשאבים טכנולוגיים ותפעוליים.
- 5 מיליון שקל על פגיעה במוניטין.
השיטה שמתוארת בתביעה מוכרת לרבים. מודעות ממומנות בפיד מבטיחות תווי קנייה או רכבי יוקרה, ומשתמשות בשם הבנק ובלוגו שלו. לפעמים הן מציגות גם שיתוף פעולה מדומה עם רשתות כמו "רמי לוי שיווק השקמה". מי שלוחץ על המודעה מגיע לדף נחיתה מזויף שנראה כמו אתר הבנק, ושם מתבקש להזין פרטי גישה וקודי אימות. התוקפים משתמשים בפרטים האלה כדי לחדור לחשבון ולמשוך ממנו כסף.
לפי הבנק, במודעות האלה יש סימני אזהרה ברורים שגם מערכות סינון בסיסיות היו אמורות לזהות: ניסוחים עילגים, קישורים לכתובות מתחזות ופרסום מחשבונות אנונימיים לא מאומתים. בתביעה נכתב שרק ביולי אותרו בפלטפורמות של מטא 243 קמפיינים זדוניים, יותר מכל המקרים שאותרו בכל המחצית הראשונה של השנה. המגמה נמשכה גם באוגוסט. לפי הבנק, לקוחותיו ספגו אז נזק של כחצי מיליון שקל בתוך שבועיים, ובמקביל מערכות האבטחה שלו מנעו נזק פוטנציאלי של יותר מ-9 מיליון שקל.
לאומי לא מסתפק בכסף. הוא מבקש מבית המשפט צווי מניעה שיחייבו את מטא להטמיע אימות זהות מחמיר למפרסמים, לסמן מודעות שמגיעות מחשבונות לא מאומתים, ולאפשר לבנק לבדוק מראש קמפיינים שמשתמשים בשמו. לטענת הבנק, פניות קודמות שלו למטא זכו לטיפול נקודתי בלבד, והבעיה הרחבה לא נפתרה.
גיקטיים פנה למטא ישראל לקבלת תגובה, ועד מועד הפרסום לא התקבלה.
למה זה חשוב
בדרך כלל בנקים נלחמים בהונאות מאחורי הקלעים, באמצעות מערכות ניטור והחזרים ללקוחות. ההחלטה של לאומי לתבוע פלטפורמה ולתקוף אותה בפומבי חריגה. ככל הנראה המטרה רחבה מהתיק עצמו: להעביר חלק מהאחריות להונאות אל מי שמוכר את שטח הפרסום, וללחוץ על רגולטורים לטפל בתחום. התביעה נסמכת על נתון מוחשי. הבנק מחויב בחוק להחזיר ללקוחות כספים שנגנבו, ולכן כל מודעה מתחזה שעוברת את הסינון של מטא היא גם הוצאה שלו. אם בית המשפט ייענה לבקשה לחייב את מטא לאמת מפרסמים, המשמעות עשויה להיות שינוי באופן שבו נקבעים כללי הפרסום הממומן ברשתות החברתיות בישראל.