מתמטיקאים תלויים ב-AI למרות השלכות קיומיות אפשריות על תחום שלהם
מתמטיקאים בכירים טוענים כי OpenAI השתמשה בעבודתם בפתרון בעיות ותיקות בתחום, ובכל זאת ממשיכים להשתמש בכלי הבינה המלאכותית של החברה ושל מתחרותיה לצורך המחקר השוטף שלהם. לדבריהם, השימושיות של הכלים והיעדר חלופה אמיתית משאירים אותם "תקועים", גם כשהם חוששים מהשלכות קיומיות על מקצועם.
מתמטיקאים המזהים ב-AI סיכון לעצם קיומו של תחום המחקר שלהם ממשיכים, בפועל, להסתמך עליו יום-יום — כך עולה מכתבה של Wired שמתעדת שני מקרים נפרדים מהחודשים האחרונים.
טריסטן בקמסטר, פרופסור למתמטיקה באוניברסיטת NYU, טוען כי OpenAI השתמשה בעבודתו כדי להקדים אותו בפתרון בעיית "קיום וחלקות נבייה-סטוקס" (Navier-Stokes) — בעיה מתמטית ותיקה שהוצע עבורה פרס של מיליון דולר. לדבריו, החברה פרסה עשרות אלפי סוכני AI כדי להגיע לפתרון, אך רק לאחר שהתברר לה שהבעיה קרובה להיפתר. לצד הטענה הזו, בקמסטר ממשיך להשתמש בכלי הקוד של OpenAI, Codex, כדי לערוך את מאמרי המחקר שלו, ואף כדי לנסות להבין אילו צעדים לוגיים נקטו סוכני החברה כדי להגיע מעבודתו המוקדמת לפתרון הסופי. "גם אם לא מסכימים עם אף אחד מהדברים האלה, אתה בעצם תקוע. כשה-AI כל כך שימושי, קשה למנוע מעצמך לגמרי להשתמש בו", אמר בקמסטר ל-Wired. "לחברות האלה יש מונופול, ואין הרבה ברירה", הוסיף. לדבריו, החשיפה לכך שה-AI דוחף את גבולות המתמטיקה חשובה יותר מהתוצאה עצמה, אך מכירת פתרונות לבעיות ותיקות בלי לתת קרדיט מלא לעבודה האנושית שביסודן — בייחוד סמוך להנפקות (IPO) גדולות של חברות ה-AI — היא לדבריו התנהלות בלתי אחראית ו"ילדותית". OpenAI ערכה בדיקה פנימית ותיקנה את הודעתה הרשמית, וקבעה כי הפרומפטים של בקמסטר ב-Codex בחודשיים שקדמו לפרסום התוצאה ב-8 בספטמבר 2026 "לא יכלו להשפיע על המערכת בשום צורה, כולל דרך אימון".
מקרה דומה מתועד אצל אנדראס תום, מתמטיקאי גרמני שפיתח במשך כשני עשורים טכניקות בתורת החבורות הגאומטרית שרק קומץ אנשים בעולם מבינים אותן. באוגוסט הודיעה OpenAI כי מודל בשם Astra השתמש בטכניקות הללו כדי להוכיח בעיה ותיקה שתום עבד עליה. "הייתי המום. וכמובן שתהיתי איך הם למדו על זה", סיפר תום ל-Wired. הוא פנה לחוקרי OpenAI מארק סלקה וסבסטיאן בובק, והצביע על כך שהודעת החברה — שקבעה כי לא נרשם "התקדמות" בבעיה בעשור האחרון — התעלמה ממאמר שפרסם ב-2019 ומעבודות של מתמטיקאים נוספים. החברה תיקנה את הודעתה. תום וקולגה שלו השתמשו ב-ChatGPT לסיוע בעבודתם על הבעיה בחודשים שקדמו לפרסום, וכאשר שאל אם השיחות שלהם הוזנו לנתוני האימון, השיב לו סלקה: "זה לא קרה". תום אומר שהוא לא סומך על כך, ומודה שכנראה לעולם לא ידע בוודאות אם עבודתו אכן הזינה את התוצאה. "ה-AI בעצם הורג את הרעיון שאפשר לעקוב אחורה מי תרם מה. זה כנראה נגמר", אמר.
המשמעות, כך עולה מהכתבה, היא שינוי במנגנון שעליו מבוסס המחקר המדעי המסורתי — שיתוף פעולה עם קרדיט מתועד וביקורת עמיתים (peer review). כאשר סוכני AI מייצרים פתרונות בלי שאפשר לשחזר את שרשרת החשיבה שהובילה אליהם, נשמטת ככל הנראה האפשרות לייחס תרומה אנושית באופן מהימן — מה שמעמיד, לדברי המתמטיקאים, שאלות קיומיות על מקומם בתחום.