מטא תשלם 25 מיליארד דולר לניו מקסיקו בפרשת קיימברידג' אנליטיקה
בית משפט במדינת ניו מקסיקו חייב את מטא לשלם קנס אזרחי של 25 מיליארד דולר בתיק הטעיית צרכנים שנפתח בעקבות פרשת קיימברידג' אנליטיקה. חבר מושבעים בסנטה פה קבע כי החברה הפרה את דיני הגנת הצרכן של המדינה יותר מ-43 מיליון פעמים. זהו אחד מפסקי הדין הגדולים בתולדות המשפט האמריקאי.
חברת מטא, האם של פייסבוק ואינסטגרם, חויבה לשלם למדינת ניו מקסיקו קנס אזרחי של 25 מיליארד דולר. התיק עסק בהטעיית צרכנים, והוא נפתח בעקבות פרשת קיימברידג' אנליטיקה. את הקנס הטיל שופט בית המשפט המדינתי, פרנסיס מתיו, כך לפי דיווח ב-South China Morning Post, והוא נמנה עם פסקי הדין הגדולים ביותר שניתנו אי-פעם בארצות הברית.
43 מיליון הפרות
הקנס נקבע אחרי שחבר מושבעים בסנטה פה, בירת ניו מקסיקו, קבע שמטא הפרה את דיני הגנת הצרכן של המדינה יותר מ-43 מיליון פעמים. לפי הדיווח, הקביעה מבוססת על הצהרות מטעות של החברה ושל בכיריה, הצהרות שנחשפו לקהל רחב מאוד.
מספר ההפרות הוא כנראה המפתח להבנת גובה הסכום. בתביעות הגנת צרכן נהוג לחשב קנסות לפי כל הפרה בנפרד. כשבית המשפט מתייחס להצהרה פומבית אחת כהפרה שחוזרת על עצמה מול כל אחד מהמשתמשים שנחשפו לה, הסכום הכולל עולה מהר מאוד.
רקע: פרשת קיימברידג' אנליטיקה
הפרשה התפוצצה ב-2018. אז נחשף שחברת הייעוץ הפוליטי הבריטית קיימברידג' אנליטיקה השיגה מידע אישי על מספר עצום של משתמשי פייסבוק, בלי שהמשתמשים ידעו או הסכימו לכך, והשתמשה בו לפילוח ולמיקוד של מסרים פוליטיים. הפרשה הפכה לסמל של המחלוקת סביב הדרך שבה רשתות חברתיות אוספות מידע אישי ומשתפות אותו, והובילה לגל של חקירות ותביעות נגד החברה.
התיק בניו מקסיקו לא עסק בדליפת המידע עצמה, אלא במה שמטא אמרה לציבור. הוא נוהל כתיק של הטעיית צרכנים: הטענה המרכזית הייתה שהחברה הציגה למשתמשים תמונה מטעה. חבר המושבעים קיבל את הטענה הזו.
למה זה חשוב
המשמעות המרכזית של הפסיקה היא ככל הנראה שההבטחות של חברות טכנולוגיה לציבור אינן רק יחסי ציבור. בית משפט יכול להתייחס להצהרות פומביות על פרטיות ועל אבטחת מידע כאל מצגים מחייבים, ולהעניש בחומרה כשהן מתבררות כמטעות.
המסר הזה רלוונטי הרבה מעבר לרשתות החברתיות. גם חברות AI מפרסמות היום הבטחות רבות לציבור: מה הן עושות עם השיחות של המשתמשים, האם הן מאמנות מודלים על המידע שלהם, ועד כמה המערכות שלהן בטוחות. הפסיקה בניו מקסיקו מראה שכשמשתמשים מקבלים החלטות על סמך הצהרות כאלה, ההצהרות עלולות להפוך לבסיס לתביעה, ושסכום הקנס יכול לגדול לפי מספר האנשים שנחשפו להן.
עוד ראוי לציין שהתיק נוהל ברמה המדינתית ולא הפדרלית. פסק דין בהיקף כזה עשוי לעודד תובעים כלליים במדינות אחרות לנקוט צעדים דומים נגד חברות טכנולוגיה, גם בתחומים שבהם הרגולציה הפדרלית מתקדמת לאט.
עדיין לא ברור אם מטא תערער על פסק הדין ומה יעלה בגורל הקנס אם תעשה זאת. בכל מקרה, מספר אחד כבר נקבע: 43 מיליון הפרות. זה מספר ההפרות שחבר מושבעים אמריקאי ייחס להצהרות שמטא השמיעה למשתמשים שלה.