מטא חויבה לשלם 25 מיליארד דולר בניו מקסיקו: בית המשפט קבע שהטעתה משתמשים בנושא הפרטיות

בית משפט בסנטה פה, בירת מדינת ניו מקסיקו, הורה ביום רביעי למטא לשלם 25 מיליארד דולר. השופט קבע שהחברה הטעתה את משתמשיה במשך שנים בכל הנוגע לפרטיות המידע שלהם, ושמארק צוקרברג עצמו עודד את הפגיעה בפרטיותם. לפי ynet, זה אחד העונשים הכספיים הגדולים ביותר שהוטלו אי פעם על תאגיד בארצות הברית. הסכום גבוה פי חמישה מהקנס שהטילה הממשלה הפדרלית על פייסבוק ב-2019 בעקבות אותה פרשה. מטא הודיעה שתערער.

"כמובן לא לעודד את זה"

החידוש בפסק הדין הוא בשאלה שבית המשפט בחר לבחון. הדיווחים המקוריים על פרשת קיימברידג' אנליטיקה עסקו בעיקר בדליפת המידע. הפעם נשאלה שאלה אחרת: האם פייסבוק ידעה שהמשתמשים שלה לא מבינים מי יכול לראות את המידע שלהם, ובכל זאת המשיכה להבטיח להם שהם שולטים בפרטיות שלהם.

אחת הראיות המרכזיות במשפט הייתה התכתבות פנימית בין צוקרברג לכריס קוקס, סמנכ"ל המוצר הראשי של מטא. צוקרברג העריך בה שהמשתמשים "כנראה לא מבינים את הגדרות הפרטיות הנוכחיות שלהם, או לא אכפת להם מי רואה את העדכונים שלהם". לפי השופט, צוקרברג לא ביקש להסביר להם מה הם משתפים. הוא ביקש לנצל את הבלבול כדי לעודד פרסום של מידע אישי ולהתחרות בטוויטר. בתוכנית שתיאר במייל כתב שצריך לתת למשתמשים אפשרות לשנות את ההגדרות, "אבל כמובן לא לעודד את זה". בית המשפט ראה בכך ראיה לכך שההטעיה עמדה בלב המודל העסקי של פייסבוק.

43 מיליון הפרות במדינה של 2.1 מיליון תושבים

חבר המושבעים קבע ב-25 בספטמבר שמטא ביצעה 43,899,725 הפרות מכוונות של חוק הגנת הצרכן של ניו מקסיקו. במדינה חיים רק כ-2.1 מיליון תושבים, אבל החוק מאפשר לספור הפרה נפרדת על כל אדם שעלול היה להיחשף לכל מצג מטעה. במשפט נבחנו 29 התבטאויות של החברה ושל בכיריה, ו-26 מהן נמצאו מטעות. השופט קבע שלא מדובר בטעויות מקריות, אלא בדפוס שיטתי שנמשך שנים והגיע עד צמרת החברה.

בית המשפט קבע עוד שהקנס יצבור ריבית שנתית של 15% עד שישולם במלואו. מדובר בתוספת של כ-3.75 מיליארד דולר בשנה, יותר מעשרה מיליון דולר ביום. המשמעות היא שהערעור של מטא עלול להתברר כיקר מאוד אם יידחה.

מה קרה אחרי קיימברידג' אנליטיקה

שורשי הפרשה בשאלון אישיות שהפיץ בפייסבוק הפסיכולוג אלכסנדר קוגן, אז חוקר באוניברסיטת קיימברידג'. כ-270 אלף משתמשים מילאו את השאלון, אבל האפליקציה אספה מידע גם על החברים שלהם, שלא נתנו את הסכמתם. כך נאסף בסופו של דבר מידע על עד 87 מיליון משתמשים. המידע הועבר לקיימברידג' אנליטיקה, חברת ייעוץ פוליטי שעבדה עבור קמפיין הבחירות של טראמפ ב-2016. החשיפה ב-2018 חייבה את צוקרברג להעיד בשימועים בקונגרס.

פסק הדין עוסק גם במה שעשתה פייסבוק אחרי הסערה. החברה הבטיחה לבדוק אפליקציות חשודות ולהודיע למשתמשים שנפגעו. בפועל, קבע השופט, בחקירה פנימית שנמשכה כשלוש שנים נערכו רק 14 בדיקות מעמיקות, אף שהחברה זיהתה לפחות 2,000 אפליקציות שעשו שימוש בעייתי במידע. המשתמשים קיבלו הודעות על שתי אפליקציות בלבד. החברה גם צמצמה בכוונה את ההגדרה הפנימית שלה ל"שימוש לרעה", כדי שלא תצטרך להודיע למשתמשים נוספים. שריל סנדברג, אז מספר שתיים בחברה, הזהירה בהתכתבות פנימית שלמיליון מפתחים הייתה גישה למידע, ושצפויים "עוד הרבה, הרבה, הרבה רגעים כאלה". ב-2021 נסגרה החקירה בלי הודעה לציבור. נציג החברה העיד במשפט שמבחינת הציבור "אף אחד כבר לא זוכר" אותה.

למה זה חשוב

ככל הנראה, פסק הדין משנה את האופן שבו אפשר לתבוע חברות טכנולוגיה על פגיעה בפרטיות. בית המשפט לא התמקד בדליפה עצמה, אלא בפער בין מה שהחברה אמרה למשתמשים לבין מה שידעה בפנים. השיטה של ספירת הפרה על כל אדם שנחשף מראה שגם מדינה קטנה יכולה להגיע לסכומים בסדר גודל כזה. הערעור של מטא יכריע אם החישוב הזה יחזיק מעמד.