Meta ו-Nvidia תוקפות את הצורך ברגולציה: התעשייה טוענת שיש לה תמריצים וכושר עצמי לבטיחות AI
מנכ"ל Nvidia ג'נסן הואנג ומנכ"ל Meta מארק צוקרברג יצאו בהצהרות נפרדות שדוחות את הצורך ברגולציה חיצונית על תעשיית ה-AI. שניהם טוענים שלמעבדות הפיתוח יש תמריצים כלכליים וכושר הנדסי מספיקים כדי לנהל בטיחות בעצמן, ללא התערבות ממשלתית.
בכירים בשתיים מהחברות המשפיעות ביותר על תעשיית הבינה המלאכותית, Nvidia ו-Meta, יצאו לאחרונה בהצהרות שמדגישות עמדה דומה: אין צורך ברגולציה חיצונית על AI, מכיוון שלמעבדות הפיתוח יש תמריצים כלכליים וכושר הנדסי לדאוג לבטיחות בעצמן.
הואנג: "בטיחות היא בעיה הנדסית, לא משפטית"
מנכ"ל Nvidia ג'נסן הואנג התבטא בנושא בכנס Dreamforce של Salesforce, כפי שדיווח TechCrunch. הואנג דחה את התיאור של AI כ"מוח חייזרי", כינוי שבו השתמש בעבר חוקר בטיחות ב-OpenAI, וטען שמדובר בסך הכול בחומרה ותוכנה שנבנו בידי בני אדם — ולכן ניתנות לשליטה באמצעות חוקים קיימים. "בטיחות היא בעיה הנדסית, לא משפטית," אמר. לדבריו, השוק החופשי הוא שיפעיל את הלחץ הדרוש על חברות שלא לשחרר מוצרים לא בטוחים: "אם אתם לא בטוחים בבטיחות של המוצר, אל תשחררו אותו... אנחנו לא צריכים חוקים חדשים, לא צריכים רגולציה חדשה. אנחנו רק צריכים שחברות יחליטו" מתי לרוץ במהירות מלאה. הואנג הוסיף שלדעתו החדשנות, המהירות והבטיחות אינן סותרות זו את זו, וכי אפשר להשיג את שתיהן בו-זמנית — בתנאי שחברה שמזהה שהיא "יוצאת משליטה" תדע לעצור ולתקן.
צוקרברג: "לכל מעבדה יש תמריץ טבעי ליישור"
בהצהרה נפרדת שפרסם ותועדה גם בפורום Reddit, כתב מנכ"ל Meta מארק צוקרברג כי "לכל מעבדה יש את האחריות והתמריץ לנוע בקצב הדרוש כדי לאמן את המודלים שלה בבטחה, וגם את היכולת לפעול בעצמה כדי להבטיח זאת". לדבריו, משתמשים לא ירצו להשתמש בסוכני AI שאינם מיושרים עם רצונותיהם ולא מבצעים את מה שהתבקשו — ומכאן, לטענתו, נובע למעבדות "תמריץ טבעי חזק" להפוך את המודלים שלהן ליותר מיושרים (aligned) מול המשתמש.
למה זה חשוב
העמדה המשותפת הזו אינה נטולת אינטרס: הואנג עצמו ציין בראיון שהוא "שאפתן מתמיד" ורואה ב-AI מנוע צמיחה ש"השמיים הם הגבול" עבורו ועבור Nvidia, שמוכרת את החומרה שמריצה את מודלי ה-AI ברחבי העולם. TechCrunch מזכיר גם תקדימים שמערערים על הטענה שהשוק לבדו מספיק כדי למנוע נזק: תקלת התוכנה של CrowdStrike ב-2024 שהשביתה טיסות ברחבי העולם, תשלום פיצוי של 18 מיליארד דולר מצד Meta ליישוב תביעה בנוגע לפגיעה ברשתות חברתיות בקטינים, וכן תביעות נגד OpenAI בעקבות מקרי התאבדות של בני נוער שניהלו שיחות ארוכות עם הצ'אטבוט שלה.
ככל הנראה, ההצהרות של הואנג וצוקרברג משקפות ניסיון של התעשייה למסגר מראש את הדיון הציבורי על רגולציית AI, בטרם ממשלות ברחבי העולם יגבשו מסגרות חוק מחייבות. אם גישת "הרגולציה העצמית" תתקבע כברירת המחדל, המשמעות עשויה להיות שהאחריות על בטיחות המוצרים תישאר בעיקר בידי החברות עצמן — בדיוק אותן חברות שלהן, כפי שציינו גם ב-TechCrunch, יש אינטרס כלכלי ישיר בהאצת קצב הפיתוח וההטמעה.