למרות מלחמת השבבים: חברה אמריקאית מקדמת את RISC-V "בצמוד לסין"

היריבות הטכנולוגית בין ארצות הברית לסין לא עצרה את שיתוף הפעולה סביב RISC-V, ארכיטקטורת השבבים הפתוחה. לדברי מנהל בכיר בחברה האמריקאית MIPS, שיתוף הפעולה שלה עם חברות סיניות מגיע כיום להיקף שלא היה כמותו. כך דיווח South China Morning Post.

MIPS מוכרת קניין רוחני (IP) לתכנון שבבים, ובשנה שעברה נרכשה על ידי יצרנית השבבים האמריקאית GlobalFoundries. מנהל הטכנולוגיה הראשי שלה, Yankin Tanurhan, אמר שהחברה מקדמת את הסטנדרטיזציה של RISC-V "בצמוד מאוד לסין". כל זאת בזמן שהשימוש בארכיטקטורה מתרחב בעולם בקצב גובר.

מה זה RISC-V ולמה זה חשוב

ארכיטקטורת מעבד, או בשמה המלא ארכיטקטורת סט פקודות (ISA), היא "השפה" הבסיסית שבה תוכנה מדברת עם המעבד. במשך עשרות שנים שלטו בתחום שתי ארכיטקטורות קנייניות: x86 של אינטל ו-AMD במחשבים ובשרתים, ו-Arm בטלפונים ובמכשירים ניידים. מי שרוצה לתכנן שבב על בסיס Arm, למשל, צריך רישיון ותמלוגים.

RISC-V נבנתה אחרת. היא תקן פתוח ברוח ה-open source, כך שכל חברה יכולה לתכנן מעבד על בסיסה בלי לשלם תמלוגים על הארכיטקטורה עצמה. החברות עדיין מוכרות זו לזו רכיבים מוכנים ושירותי תכנון, ובתחום הזה פועלת MIPS.

בסין זה מתורגם לשיקול אסטרטגי. ארכיטקטורה פתוחה, שאינה בבעלות חברה אחת, חשופה פחות ככל הנראה לסיכון שגישה אליה תיחסם בגלל מגבלות סחר. ההערכה הרווחת בתעשייה היא שזו אחת הסיבות שחברות סיניות אימצו את RISC-V בהתלהבות.

סטנדרטיזציה: המקום שבו נפגשים היריבים

סטנדרטיזציה היא הצד הפחות נוצץ של עולם השבבים, אבל ייתכן שהוא החשוב ביותר. ארכיטקטורה פתוחה שווה משהו רק אם יצרנים שונים מיישמים אותה באופן אחיד, כך שתוכנה שנכתבה לשבב אחד תרוץ גם על שבב של חברה אחרת. אם כל שחקן יפתח גרסה משלו, המערכת עלולה להתפצל ל"דיאלקטים" שלא מתיישבים זה עם זה, והיתרון של תקן משותף יאבד.

המשמעות היא שגם לחברה אמריקאית יש אינטרס מובהק לעבוד עם הצד הסיני. סין היא ככל הנראה אחת הזירות הפעילות בעולם בפיתוח שבבי RISC-V, ותקן שמתגבש בלעדיה יתקשה להיות תקן גלובלי.

בין גיאופוליטיקה לתעשייה

הדברים של Tanurhan בולטים על רקע המתיחות. ארצות הברית הטילה בשנים האחרונות שורה של מגבלות על ייצוא טכנולוגיות שבבים מתקדמות לסין, וסין מצדה משקיעה בעצמאות טכנולוגית. ובכל זאת, לפי הדיווח, בזירת התקנים הפתוחים שיתוף הפעולה דווקא מעמיק.

לא ברור מהמקור באילו חברות סיניות מדובר או מה בדיוק כולל שיתוף הפעולה, ולכן קשה להעריך את היקפו המעשי. ובכל זאת, לקורא הישראלי שעוקב אחרי מלחמת השבבים, יש כאן תזכורת: מאחורי הכותרות על הגבלות ייצוא וניתוק טכנולוגי, שכבת התקנים המשותפים של התעשייה ממשיכה במידה רבה לפעול חוצה גבולות. השאלה הפתוחה היא אם וושינגטון תמשיך להשאיר את התחום הזה מחוץ למגבלות, או שגם הוא יהפוך בעתיד לחלק מהמאבק.