שני זוכי נובל בכלכלה מצננים את החששות: ה-AI ישנה את שוק העבודה, אבל לאט

שני כלכלנים זוכי פרס נובל משמיעים בימים האחרונים קול מרגיע, במידה מסוימת, בוויכוח על השפעת הבינה המלאכותית על שוק העבודה. דארון אג'מוגלו מעריך שה-AI יחליף רק כ-5% מהעבודה שבני אדם עושים כיום, במהלך העשור הקרוב. מייקל ספנס דוחה את החשש ש-40% מהמשרות ייעלמו. שניהם צופים שינוי של ממש, אבל כזה שיתרחש בהדרגה.

"לא מהפכה": התחזית של אג'מוגלו

את הערכתו של אג'מוגלו הפיץ מוסטפא סולימאן, מנכ"ל Microsoft AI, בפוסט ב-X. הפוסט הציג את הגיליון הראשון של The Humanist Review, מגזין ש-Microsoft AI מוציאה לאור ושעוסק בעתיד הבינה המלאכותית. הגיליון יצא ביולי 2026. "אסור לנו לצפות שיותר מכ-5% ממה שבני אדם עושים יוחלף על ידי AI", נכתב בפוסט, בהסתמך על התחזית של אג'מוגלו.

לפי הדיווח, הפוסט מונה כמה טענות נוספות:

• פריון: "ה-AI עוד לא מופיע בסטטיסטיקות הפריון. רוב החברות שמשתמשות בו לא רואות רווחים של ממש". ההערכה היא תוספת של כ-1.5% לתוצר בתוך עשר שנים.
• האנלוגיה לחשמל: תחנות כוח פעלו בניו יורק ובלונדון כבר ב-1881, אבל רק בשנות ה-20 של המאה הקודמת השתמשו בחשמל כמחצית מהמפעלים ומהבתים. לפי הפוסט, אימוץ ה-AI עשוי להיות איטי אף יותר, משום שחברות צריכות לארגן מחדש את דרכי העבודה שלהן סביב הטכנולוגיה.
• גבולות האוטומציה: "גם דיוק של 99% אינו מספיק לאוטומציה מלאה. ה-1% האחרון הוא החלק הקשה".
• מיסוי: "ארה"ב ממסה עבודה ביותר מ-25% והון בכמעט אפס, וכך למעשה מסבסדת אוטומציה".
• ריכוזיות: שבע חברות הטכנולוגיה הגדולות מהוות 60% משווי הנאסד"ק, ולפי הפוסט, "הריכוזיות דוחקת החוצה רעיונות חדשים".

הפוסט מציין גם ש-52% מהאמריקאים מודאגים מהשפעת ה-AI על מקום עבודתם, אבל מגדיר את הדאגה "מוגזמת". לטענתו היא אף משפיעה על הכיוון שבו הטכנולוגיה מפותחת. המסקנה של אג'מוגלו, כפי שסולימאן מציג אותה: "צריך להפסיק לבנות AI שמחליף אנשים, ולהתחיל לבנות AI שמשפר אותם בעבודתם". כלים כאלה, "פרו-עובדים" בלשונו, "ניתנים לבנייה כבר היום".

ספנס: שינוי, לא מחיקה

ספנס, גם הוא זוכה פרס נובל בכלכלה, מציג עמדה דומה בסרטון קצר של Economic Times. לדבריו, ההשפעה הכלכלית של ה-AI תתפתח בהדרגה, ככל שעסקים יסתגלו, ייווצרו מיומנויות חדשות ותהליכי העבודה ישתנו. לדבריו, ה-AI יכול להגדיל את הפריון ולשנות את אופי התעסוקה, ולאו דווקא למחוק משרות בכל רחבי המשק.

ומה עם המתמטיקה?

לא כולם משוכנעים שההדרגתיות תחול על כל תחום. בדיון בפורום r/singularity טען משתמש אנונימי שבתכנות ובעיצוב עדיין נדרשים תהליך עבודה ושיקול דעת אנושי סביב ה-AI, אבל במתמטיקה "אין 'בערך'": אם ה-AI פותר בעיה, היא פתורה. זו דעה של משתמש אחד ולא ממצא מבוסס. ובכל זאת, היא מצביעה על שאלה שהכלכלנים לא עוסקים בה ישירות: האם יש תחומים שבהם התוצאה ניתנת לבדיקה חד-משמעית, ולכן השינוי עשוי להיות מהיר יותר?

למה זה חשוב

המשמעות, ככל הנראה, היא שהוויכוח עובר מהשאלה "כמה משרות ייעלמו" לשאלה "איזה AI בונים". אג'מוגלו וספנס לא מכחישים שהטכנולוגיה תשנה את העבודה. טענתם היא שהקצב איטי יותר מכפי שמקובל לחשוב, ושהכיוון תלוי בהחלטות של מפתחים ושל מקבלי החלטות, למשל בנושא המיסוי. ראוי לשים לב גם למי שמפיץ את המסר: מנכ"ל חטיבת ה-AI של מיקרוסופט, חברה מהמובילות בתחום.