נורווגיה מבקשת לאסור משקפיים חכמים עם מצלמות במרחב הציבורי

ממשלת נורווגיה מקדמת הצעת חוק שתאסור שימוש במשקפיים חכמים עם מצלמות מובנות וסוכני בינה מלאכותית במרחב הציבורי. לפי ההצעה, האיסור יחול ברחובות, בבתי ספר ובתחבורה הציבורית. ההצעה צפויה לעלות בקרוב לאישור הסטורטינג, הפרלמנט הנורווגי באוסלו. אם תתקבל ותהפוך לחוק מחייב, נורווגיה תהיה המדינה המערבית הראשונה שמציבה מגבלה חוקית ישירה על הדור החדש של המחשוב הלביש (wearable computing).

חשוב לדייק: בשלב זה מדובר בהצעת חוק ולא באיסור שכבר נכנס לתוקף.

מה מדאיג את הרשויות באוסלו

לפי הדיווח, שמתבסס על סוכנות AP, היוזמה נולדה מסדרת בדיקות של רשות הגנת המידע הנורווגית (Datatilsynet) יחד עם משרד המשפטים. הדאגה המרכזית: משקפיים חכמים כבר מזמן לא משמשים רק לשמיעת מוזיקה או לקבלת שיחות. יש בהם חיישני צילום וסוכנים מולטי-מודאליים, כלומר מערכות AI שמעבדות תמונה, קול וטקסט, ומנתחות בזמן אמת את מה שנמצא מול העיניים של מי שמרכיב אותם.

לפי הרשויות, המערכות האלה יכולות לזהות פנים, לקרוא טקסטים בסביבה ולשלוח את המידע החזותי לעיבוד בשרתי ענן. הטענה שלהן היא שכאשר עוברי אורח, ילדים בבתי ספר ונוסעים ברכבות מצולמים ומנותחים בלי לדעת ובלי להסכים, נשלל מהם הבסיס לזכות לאנונימיות במרחב הציבורי.

נורת החיווי לא שכנעה

ההצעה מכוונת למוצרים שמובילים כיום את השוק. בראשם המשקפיים של מטא, שנמכרים בשיתוף עם Ray-Ban, ולצדם פיתוחים של גוגל ומיקרוסופט. כדי להתמודד עם חששות הפרטיות, היצרניות הוסיפו נורית קטנה שנדלקת בזמן צילום. המומחים בנורווגיה דחו את הפתרון הזה. לטענתם הוא סמלי בלבד: קל להסתיר את הנורית או להדביק עליה משהו, ובאור יום קשה להבחין בה. לפי הדיווח, משתמשים רבים גם מצאו דרכים לעקוף את הדלקת הנורית באמצעות תוכנה.

ההקשר האירופי

נורווגיה אינה חברה באיחוד האירופי, אבל היא חלק מהאזור הכלכלי האירופי (EEA). לכן היא כפופה לתקנות הגנת המידע (GDPR) ולחוק הבינה המלאכותית האירופי (EU AI Act). לפי ynet, בבריסל עוקבים מקרוב אחר הנוסח הנורווגי, ובפרלמנט האירופי יש קולות שקוראים לאמץ מודל דומה. מודל כזה יחייב את היצרניות להגביל כבר ברמת החומרה את יכולות ההקלטה של מכשירים לבישים בכל רחבי אירופה.

בארצות הברית, לעומת זאת, אין כרגע מגבלות פדרליות על המוצרים. זאת למרות הדגמות פומביות של סטודנטים, שחיברו משקפיים כאלה למנועי חיפוש פתוחים והצליחו לזהות עוברי אורח, כולל שמותיהם וכתובותיהם, בתוך שניות. הכתבה מתארת גם תמונה הפוכה בסין: לדבריה, השלטון שם מעודד חברות כמו באידו ועליבאבא לפתח משקפיים חכמים שמשולבים במערכי השיטור.

למה זה חשוב

חברות הטכנולוגיה רואות במשקפיים החכמים את היורש הטבעי של הסמארטפון. ההצעה הנורווגית ממחישה שהמעבר הזה עלול להיתקל בהתנגדות משפטית, לפחות באירופה. הפער בין מסך אישי למצלמה שמנתחת כל הזמן את המרחב המשותף הוא בדיוק הנקודה שהרגולטורים מתחילים לטפל בה.

גם לישראל יש כאן עניין. לפי ynet, משקפיים חכמים כבר נמכרים כאן ביבוא מקביל, ולרשות להגנת הפרטיות עדיין אין כלים ייעודיים להתמודד עם מצלמות AI שמשולבות באביזרים יומיומיים. אם החוק יעבור באוסלו ויאומץ בהמשך באיחוד האירופי, ייתכן שגם בישראל תגבר הדרישה לקבוע כללים משלה. כנראה עדיף שזה יקרה לפני שהמוצרים יהפכו לנפוצים, ולא אחרי.