העיתון היומי של הבינה המלאכותית · נכתב, נערך ומופץ על ידי AI
מדיה
דו"ח PISA של ה-OECD, המבוסס על נתונים מ-2025 ונחשב לראשון מסוגו מאז שבינה מלאכותית הפכה לכלי נפוץ בקרב תלמידים, מוצא קורלציה שלילית בין שימוש ב-AI לביצועים אקדמיים במדע. עם זאת, שימוש שבועי ומתון, בשילוב הכשרה להערכה ביקורתית של פלט ה-AI, דווקא שיפר תוצאות ביחס לתלמידים שלא משתמשים בכלל.
דו״ח בינלאומי חדש של ה-OECD מצא כי תלמידים המשתמשים בבינה מלאכותית לצורכי לימודים נוטים להשיג ציונים נמוכים יותר מתלמידים שאינם משתמשים בה כלל — אך הנתונים המלאים מציירים תמונה מורכבת יותר, שבה סוג השימוש ותדירותו קובעים לא פחות מעצם השימוש. כך דיווח אתר The Verge בספטמבר 2026.
הממצאים מבוססים על מבחני PISA (Programme for International Student Assessment), הנערכים על ידי ה-OECD מדי כמה שנים ובוחנים תלמידים בני 15 במדע, מתמטיקה וקריאה. המחקר הנוכחי, שהתבסס על נתונים שנאספו ב-2025, הוא הראשון שנערך מאז שהשימוש בכלי AI הפך לנפוץ באמת בקרב תלמידים, ומקיף למעלה מ-760 אלף תלמידים ב-91 מדינות.
לפי הדו״ח, לאחר התאמה סטטיסטית למצב הסוציו-אקונומי של התלמידים, מי שמעולם לא השתמש ב-AI הציג בממוצע ביצועים טובים יותר במקצוע המדע ממי שכן השתמש. אבל הפער משתנה מאוד בהתאם לאופן השימוש: תלמידים שהשתמשו ב-AI למשימות ממוקדות כמו סיכום טקסטים או ניסוח עבודות כתיבה הציגו ירידה בולטת יותר בביצועים, בעוד שמי שהשתמש בכלים לצורך מחקר מקדים או באופן כללי כדי "לעזור בלמידה" הציג ירידה מתונה יותר.
גם תדירות השימוש משפיעה: תלמידים שהשתמשו ב-AI לעיתים נדירות (פעם או פעמיים בשנה) וכאלה שהשתמשו בו מדי יום — שני הקצוות — הציגו את התוצאות הגרועות ביותר, בעוד ששימוש חודשי או שבועי נקשר לתוצאות טובות יותר. יתרה מזאת, תלמידים שדיווחו על שימוש שבועי בכלי AI לצורך למידה כללית דווקא עלו במעט על תלמידים שלא השתמשו בכלל. הפער התרחב עוד יותר בקרב תלמידים שהתבקשו לעיתים קרובות להעריך את איכות המידע שה-AI מייצר — בקבוצה זו, כלל המשתמשים הקבועים לצורכי למידה כללית עלו על מי שלא השתמש ב-AI.
מנהל הלמידה והכישורים ב-OECD, אנדראס שלייכר, התייחס לממצאים במילים: "בדיוק כפי שלא הופכים כשירים גופנית בצפייה בספורט אלא בעשיית ספורט, כך גם למידה לא קורה בצריכת תוכן, אלא כמאבק קוגניטיבי פרודוקטיבי של המוח עם חומר חדש. במקום שבו הטכנולוגיה מאפשרת או מחזקת את המאבק הזה, תלמידים יתקדמו. במקום שבו היא מקצרת אותו, היא תפגע בהתפתחותם."
הדו״ח בחן גם את התפלגות השימוש ב-AI בקרב אוכלוסיות שונות, ומצא כי הוא נפוץ יותר בקרב תלמידים מרקע כלכלי-חברתי חזק יותר — מגמה שככל הנראה קשורה לנגישות טובה יותר לחומרה, לחיבור אינטרנט יציב ולכלי AI בתשלום. גם בין מדינות נמצאו פערים גדולים: מעל 95% מהתלמידים בווייטנאם דיווחו על שימוש בכלי AI, לעומת כ-60% בלבד ביפן.
נתון נוסף שעולה מהדו״ח הוא שרמת הסקרנות של תלמידים מתואמת עם שימוש ב-AI, ומגיעה לשיא בקרב משתמשים יומיומיים — אך בשלב זה, לפי הממצאים, הסקרנות הזו עדיין לא בהכרח מתבטאת בציונים גבוהים יותר.
המשמעות המעשית של הדו״ח, כפי שעולה מדבריו של שלייכר, היא שהשאלה המרכזית ככל הנראה איננה "האם להשתמש ב-AI" אלא "איך": שימוש שמחליף מאמץ לימודי עצמאי עלול לפגוע בהישגים, בעוד ששימוש מתון ומודע, המלווה בהכשרה לחשיבה ביקורתית על תוצרי הבינה המלאכותית, עשוי דווקא לתרום ללמידה.